DEL POSTO, מנהטן (המלצות חו'ל)

מאת Gרר @, Wednesday, June 19, 2019, 16:23 (לפני 2017 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Wednesday, June 19, 2019, 16:51

לפני שנים יצא לנו לאכול ב-Baboo של מאריו באטאלי. היה ממש מצוין ולכן חשבנו שיהיה נחמד לנסות את המסעדה שנחשבת יותר upscale שלו, Del Posto. במסעדה הזו הזמנו דווקא לצהרים, אבל יש לציין שגם כאן מחירי הערב סבירים (יחסית!!!).

המסעדה נמצאת ממש ליד הצ’לסי מרקט. אם פרי סטריט היא הקז’ואל – כאן כבר מקבלים את כל כללי הטקס. צוות גדול של מלצרים ובעלי תפקידים דואגים לכל פרט, ולכל פרט זה כולל גם לגהץ את מפת השולחן אחרי שמניחים אותה. ראיתי כבר הרבה גינוני מסעדות אבל מלצר שמגהץ בתשומת לב מפת שולחן, כדי שחלילה לא יהיה אפילו קמט אחד, עוד לא נתקלתי. מישהו קם לשירותים כמובן שמקפלים לו את המפית. כל מלצר שמגיע הולכת אחריו מישהי לעזור לו שלא יתקע חלילה בלי עזרה. וכן הלאה וכן הלאה.

יחד עם זאת הכל נעשה בחביבות איטלקית רבה. כך למשל טיפה של יין שמצאה את דרכה למפה (או מיי גוד! רק לפני שניה גיהצו אותה) כוסתה עם מפה נוספת כדי שחלילה לא תפריע את מנוחת הסועדים, אבל הטקס לווה בהתבדחות של המלצר על ה"פלטה" של עצמו, כך שהכל היה באוירה טובה ולא כבדה.

הארוחה כוללת בחירה משלוש קטגוריות (ראשונה, עיקרית וקינוח) בעלות של 59$. אפשר גם להוסיף טעימה של פסטה מה"פרימי" בעלות של 10$ נוספים. יש לבחור מנת פסטה אחת בלבד שמתחלקת בין הסועדים. כמובן שלא יכלנו לותר על פסטה אצל באטאלי. בדומה לבולי גם כאן עושים את כל הבחירה מראש, כולל הקינוח.

שני פתיחים הוגשו לפני הארוחה. על המקלון – פרשוטו ומלון. בקערית – מרק שגם הוא עם טעמי מלון. שניהם נחמדים מאד ואהבתי שהן "דיברו" אחת עם השניה.

לאחר מכן הוגשה מנת הלחם של המקום. לראשונה בארצות הברית – לחם חמים. מסתבר שאפשר כשרוצים. מה שרואים בצלחת זו לא חמאה, זו קציפה של קרם פרש, ונדמה לי גם גבינה נוספת, עם קצת הזלפה של שמן זית סיציליאני ומעט פלפל מגורד. אם משמעות החיים הקולינארים זה החיפוןש המתמיד אחרי ההברקה – אז הנה פה הדוגמא. מה יש פה בסך הכל? קציפה של קרם פרש. אבל זה כל כך שונה מהאלף סוגי איולי שנתקלים בכל מסעדה אחרת שזה מה שעושה את הכיף. וזה גם היה די ממכר. אם להכנס ממש בקטנות – זה יכל להיות טיפה יותר מלוח, אבל כנראה שהכוונה באמת היתה שזה ירגיש כמו קצפת. לשמחתנו מנת הלחם זה עם ריפיל ושמחנו לקבל עוד.

מהראשונות אחרי שהורדנו שתי מנות סלט וויטלו טונטו שאנחנו פחות אוהבים נותרו בדיוק שתי אופציות:

הראשונה - טרטר מאנטריקוט מיושן עם הרבה פרמז’אן מלמעלה ושני טווילים פריכים בצד.


השניה – נתחים של דג בשם Madai, שאין לי מושג איך קוראים לו בעברית.


לצערי גם לא רשמתי עוד פרטים על המנה אבל שתיהן היו מוצלחות מאד.

מהפרימי בחרנו בכריות פסטה קטנות ממולאות בבשר ארנבת. קצת זיתים וכמובן פרמז’ן. או מיי גוד. הבנאדם יודע להכין פסטה. זה היה ממש ממש טעים. הרוטב היה מוצלח והזיתים היו שיחוק רציני ונתנו את ה"קונטרה" שצריך לתת בשביל להעיר את הפה כשאוכלים את המנה.

עיקרית ראשונה – על טהרת הכשרות. חזיר על שלל צורותיו, וליתר דיוק – בטן חזיר שעוטפת נקניקיית חזיר על מחית אפונה ורוטב חזיר כמובן. זה טעים בדיוק אבל בדיוק כמו שזה נשמע.


העיקרית השניה – בס שזכור לי שהיה עשוי נפלא אבל את יתר מרכיבי המנה תנחשו מהתמונה. זה באמת קשה כשלא רושמים במדוייק ומגיעים שבוע וחצי אחרי לכתוב דיווח.

נדיר אצלי שקינוחים מצליחים להאפיל לי על הארוחה, במיוחד ארוחה מאד מוצלחת כמו כאן, אבל דל פוסטו הצליחו להפתיע אפילו בזה.

הקינוח הראשון – עם השם focaccine, שהתמונה מספרת הכי טוב את הסיפור שלו: חתיכה קטנה של עוגה. קציפת לימון. וגלידה מגבינת Fior Di Latte, למטה פיסטוק.

השני – סמיפרדו על עוגיית שקדים ומעל גרניטת שבבי קקאו.

שניהם היו בית ספר לאיך עושים קינוח שמפגיז עם טמפרטורות, מרקמים וטעמים שונים בלי להעמיס חמישים מרכיבים. זה לא הגינת ירק של אדוני או הקינוח המשוגע של קוואטרו שכוללים שורה ארוכה של מרכיבים. כאן העושר נוצר בזכות מספר מאד קטן של מרכיבים  ולמרות זאת כל ביס מפתיע מחדש. חם. קר. רך. קראנצ’י. כל פעם קצת אחרת. ממש ממש אהבנו, ושמחנו גם שזה לא הרגיש כבד.

התלונה היחידה של האישה – שהגרניטה היתה לה קצת מרירה מדי. מבחינתי שני הקינוחים ללא רבב, עם יתרון קל לפוקצ’ין.

בנוסף לקינוחים הוגשו כמה הפתעות שהגיעו במתקן עץ חמוד לגירוד פרמז’ן. היו שם שני שוקולדים עם מילוי שהזכיר מרציפן. מרשמלו שלא טעמתי (לא אוהב). עוגיות נחמדות. ובנוסף היתה שם סופגנית ביס נחמדה.

לסיכום – הארוחה בדל פוסטו היתה משיאי הביקור שלנו. ארוחה כמו שאני אוהב, עם כל הגינונים אבל בלי שזה ירגיש כבד או מאולץ, ועם אוכל מוצדק לחלוטין. מוסיף את זה לרשימה יחד עם בולי ז"ל (שאגב פתח מקום חדש במקום המקום הקודם) כאחד מארוחות הצהרים הכי משתלמות בעיר.



השירשור המלא:

 

powered by my little forum