מדריד - ערב ב- Adaly (המלצות חו'ל)

מאת Gרר , Friday, August 16, 2024, 12:51 (לפני 132 ימים) @ Gרר

לארוחת ערב במדריד בחרנו ב Adaly, מסעדה משפחתית שזכתה לאיזכור במדריך מישליין ללא כוכב. במטבח  - האבא והבן. יש מצב שהמלצרית היא גם מהמשפחה. 

בשישי בערב היינו שני שולחנות במסעדה. לא יודע אם שישי נחשב יום חלש או סיבה אחרת אבל היינו אנחנו ושתי בחורות שנכנסו והתיישבו עם כוסות של Bubble Tea ולא הזמינו יותר מדי. הקונפירציה שלי אומרת שהן גם מהמשפחה והזמינו אותן כדי שלא נרגיש לגמרי לבד, כי מי נכנס למסעדה כזו עם כוסות מלאות של Bubble Tea?

אנחנו הזמנו את התפריט המלא, 80 יורו לאדם, כך שתכלס כל צוות המסעדה עבד בשבילנו. 

מנת פתיחה קציפה של תפוחי אדמה וכרישה. האפשר מלמעלה לא זוכר של מה. מאד טעים מאד מיוחד.

מקבץ פתיחים נוסף. באמצע פאני-פורי ממולא בעוף קצוץ בקארי – נחמד מאד. השמאלי – פחות אהבתי אז לא רשמתי. הימני – מאפה דק (לחם סיני על פי תפריט) ממולא בקרם עשוי מולים. הוא היה המוצלח מבין השלושה רק שהוא היה רותח ברמה של כוייה. אם היה מוגש פחות חם הייתי נותן עליו ציון מושלם. אמנם המלצרית הזהירה מראש ועדין... הקצת שהשפריץ ממנו על האצבע בביס הראשון היה די כואב.

מנות ראשונות. 

המילוי של הכדור היפה הזה, אם אני זוכר נכון, זה לבבות אווז. למעלה צלופח עם תפוח. הכל בביס אחד שהתפוצץ בפה ועשה שם חגיגה קטנה של טעמים. מוצלח מאד. 

המנה הבאה שנראית כמו תמונה עם שילוב צבעים מהמם: marinated tomato, עוטפת גבינת בוראטה. הירוק זה שמן תאנים. הגלידה – סורבה מנגו וציפוטלה, שהיתה הכוכב של המנה מבחינתי. 

ה- Cocido madrileño הוא תבשיל קדירה בבישול ארוך של שעועית, בשר, תפוחי אדמה, וכו'. מזכיר משהו? כן, זה ה"חמין" הספרדי, מנה שהיא טיפסית למדריד. כאן לקחו את צורת ההגשה והפכו אותה לתבשיל אסייתי בכלל. בחלק הראשון מה שהמלצרית קראה "ראמן יבש" שהיינו אמורים לערבב ולאכול מהקרעה, ותכלס לא כל כך התחברתי אליו. החלק השני הוא נוזל שהוגש בכוס ולא צולם. השלישי, הדמפלינגס, היו הלק הכי טוב במנה. שנאמר - לאי בודד תנו לי דאמפלינגס. איך כל זה בדיוק קיבל את השראתו מהחמין... לא כל כך הבנתי. 

עיקרית ים: קוד בתנור. החלק הקראנצי עשוי מהעור של הדג ונתקלנו בטכניקה הזו גם במסעדה השניה שאכלנו במדריד. האלמנט הירוק - תרד עם מעט אגוזי פיסטוק. המנה המשיכה את המנות הלא מלהיבות של דג קוד. לא יודע למה אבל קוד כנראה צריך רוטב יותר סמיך כי הוא לא סופח טעמים ובלי רוטב שממש עוטף אותו הוא עדין מדי בטעם בשבילי. 

עיקרית נוספת – Pork Loin עשוי בטמפרטורה נמוכה. הרוטב - מפטריה שלא זכרתי את שמה ולמעלה סלייסים של שמפיניון. מנה מאד מעניינת. נתח הבשר היה מעולה וגם העסק מסביב עבד, כך שזו היתה העיקרית היותר מוצלחת. 

קינוח ראשון. 

סנדביץ גלידה מבצק עלים, אפרסק אפוי עם קראמבל וסורבה מנגו. אפשר להגיד שהם קלעו בול לסוג הקינוחים שאני אוהב. קליל. כיפי. כמו שאפשר לשים לב לכל מנה מותאמת צלחת משלה, וזה מאד מוסיף לחוייה הויזואלית.

הייתי שמח לסיים את הארוחה עם הקינוח הראשון, שגם ככה הוא חיבור של שני אלמנטים שונים, אבל כיוון שלא שואלים אותי אז היה עוד קינוח. רייס פודינג עם ליקר ביילי'ס. הוגש עם גלידה שהמלצרית הגדירה בטעם קרואסון (אני לא הרגשתי את זה)  גם הוא היה נחמד מאד, אבל קצת יותר כבד, ולמרות שאני נותן פלוס על שני הקינוחים באמת שיכלתי לסיים עם הקינוח הראשון. 

המלצרית הבודדת שהיתה שם היתה סופר ידידותית והסבירה באריכות על כל מנה, הפעם באנגלית צחה, רק עם אינטונאציה קבועה של אחות טיפת חלב שמסבירה איך למרוח את המשחה שהיא הרגע רשמה לתינוק. אבל באמת שאין תלונות על השירות.

המנות הוגשו אחת אחרי השניה עם רווח קטן ביניהן אבל כיוון שהיו המון מנות (תוסיפו גם עוד ראשונה שלא צילמתי) אז הקצב היה מושלם. 

לסיכום: ארוחה מוצלחת מאד. יצירתית. מגוונת. מושקעת מאד. המטבח היה מולנו ואפשר היה לראות אותם בשיא הריכוז על כל צלחת. לא כל המנות היו לטעמי (למעשה שתי מנות שלא התחברתי אליהן – הראמן  והדג) וזה לגמרי מקובל במקבץ כל כך גדול של מנות, במיוחד שגם המנות שפחות אהבתי זה היה בעיקר עניין של טעם אישי ולא פגם כלשהו. 

כרגע אין להם סיכוי למישליין בעיקר בגלל שזו מסעדה משפחתית בלי כל המסביב של המלצר שמוזג לך יין והאיש שלוקח ממך את הזקט בכניסה אבל דפינטלי מגיע להם יותר משני שולחנות בערב.