את היום השני פתחנו ב Gaztelugaxe שליד בילבאו. אי שמגיעים אליו בגשר פתלתל עם המון מדרגות. מקום מטורף שאם אני לא טועה אפל השתמשו בו בתור שומר מסך במק.

 אחרי הביקור באי המשכנו לכיוון פיקוס דה אירופה למלון בשם Narbasu  ששוכן במבנה היסטורי שנטוע בתוך גלוית נוף ירוקה מטמטמת. אין מסביב כלום חוץ מחמישים גוונים של ירוק וצילצול הפעמונים של הפרות באחו ליד.

למסעדה של המלון יש שני תפריטי טעימות. האחד מסורתי והשני שזכה לציון של מישליין בסעיף פארם טו טייבל, ואותו הזמנו. 

לחם מצויין של המקום מוגש ללא הגבלה. מלווה בחמאת לימון מאד מיוחדת. 

מנה ראשונה הדבר היחיד שאני יודע להגיד עליה זה כרישה. מה שרואים זה לא מנה אישית אלא חלוקה לשלושתינו וזה פשוט קטן מדי מכדי להתייחס לזה וחבל. בגודל הזה המנה פשוט מפוספסת.

מנה שניה טקסטורות של כרובית. פלוס, למיטב הזכרון, נתחים של סרדינים.  מנה מעולה, אפילו אם לא היו בה סרדינים, פארם טו טייבל במיטבו, כל כך הרבה עושר שאפשר להפיק מחומר גלם אחד. אחת משתי המנות הטובות בארוחה. 

סלט מלפפונים וקישואים בקונסומה עגבניות, הכל מהגינה כמובן. מי שעוקב יודע שאני ומלפפון לא חברים טובים אבל מה שעשה את המנה זו גלידת השקדים. החיבור שלה למנה הוא זה שהרים את כל העסק והייתי אפילו נותן ממנה כמות קצת יותר גדולה. 

מנה שלישית דג קוד עשוי נפלא. הוא יושב על עלי תרד שנתנו למנה מליחות לא נחמדה ולכן לא ממש אהבתי את המנה. אפשר לחשוב על הרבה דרכים אחרות שיחמיאו לנתח הנפלא של הדג. חבל. 

מנה רביעית Stew עיזים ותפוחי אדמה אפויים. טעים ככל שיהיה, וזה באמת לא היה רע, המנה יותר מסתדרת לי עם התפריט המסורתי מאשר לארוחת טעימות שאמורה להיות קצת יותר finesse.  הוגש עם תפוחי אדמה הכי סטנדרטים שמכינים בבית כשמגיעים אורחים לצהרים בהתראה של חצי שעה וסלט מהגינה שלא נגענו בו.

מנה אחרונה קינוח של תפוחים בכל מימי טקסטורות. זו היתה המנה השניה המוצלחת מבחינתי. הבנות קצת היו עייפות ולכן לדעתי פיספסו את הגאוניות שלה  קליל. מרענן. טעים. שוב פעם הצגה שלמה מחומר גלם אחד. סיום מוצלח מאד לארוחה. 

מחיר התפריט 55 יורו לאדם, לא נורא בכלל.

השירות היה סופר ידידותי רק שלא כל מי שהגיש לנו ידע אנגלית. זו תופעה שנתקלנו בה כמה וכמה פעמים במסעדות באיזור.  מגיע מלצר, ולמרות שהוא יודע שאתה לא מבין מילה, הוא מדקלם לך את הטקסט שלו בספרדית ועובר הלאה בחיים. אז או שתקרא למישהו אחר (והיו שם דוברי אנגלית) או שנוותר על הנאום. לא נתפס בעיניי לדקלם טקסט לאוויר כשאתה יודע שלא מבינים אותו וזה וחזר על עצמו המון.

בוטום ליין:  טעים – כן. מדהים – לא. ואם המסעדה רוצה לקבל כוכב ולא רק איזכור הם צריכים לחדד קצת חלק מהמנות. מצד שני במלון שתקוע באמצע כלום אין ממש אופציה אחרת ואם אני לוקח בחשבוו את החוייה הכוללת מלון פלוס מסעדה, אז בהתחשב בכך שזה ה-מלון שאני אזכור מהנסיעה הזו – מומלץ בחום