היעד הבא – פורטו. מרכז העיר עובר סידרה של שיפוצים שמזכירה קצת את תל אביב של עבודות הרכבת הקלה. מה שמושך את העין בעיקר הם כל הבניינים שמצופים באריחי קרמיקה.

ארוחת בוקר ליקטנו בbolhao market   בסמוך לסנטה קטרינה, המדרחוב של העיר. שוק גדול. אסתטי מאד. גם פרודוקטים וגם לא מעט דוכנים של אוכל מוכן. ההיילייטס היה סוג של Nata, שעוד מלונדון אני מכור להם, רק שזה היה עם תוספת של שוקולד נוזלי. שילוב ממש מושחת. הייתי לוקח מזה קופסה שלמה לארץ אם רק הייתי יכול.

היו גם נקניקיה ובייקון בלחמניה עם רוטב נחמד, מעט מתקתק. קרפצ'ו מעולה שהוגש על קרקר עגול עם פרמזן שמן זית וקצת בלסמי. וואו של ממש. ועוד קצת מתוקים. מומלץ מאד 

מהצד השני של הנהר– העיר גאיה, עם טיילת ארוכה. מומלץ לעבור אליה מהחלק העליון של הגשר, לרדת לטיילת ובסוף לחזור על החלק הנמוך של הגשר, שמגיע לטיילת בצד של פורטו שנקראת טיילת ריביירה, וגם היא שמחה ושוקקת חיים. הכל כמובן אחרי צהרים/ערב, אז כל העסק הזה מתעורר לחיים. 

בטיילת של גאיה יש דוכן של זוג אנרגטי שמוכר פינה קולדה בתוך אננס עם כמה פלחים של אננס. זה לא זול (15) אבל טעים מרענן וכיף של ממש.

אבל הדבר העיקרי כאן זה כמובן יין הפורט. מקומות לטעימת יין יש בכל צורה אפשרית. חנויות יין שהמרשימה שבהן היא חלל ענק עם מדפי ספרים על הקירות. לא רשמתי את השם אבל אי אפשר לפספס.

בברים יש מקום נחמד בשם zporto cru espaco, רופטופ בקומה רביעית עם ספות ויופי של נוף, רק ששם זה שתיה בלבד. יש להם גם מסעדה למטה אבל בשמונה בערב היא כבר סגרה ללקוחות אז נאלצנו לאלתר.

לפי העין ואורך התור (תור אחד בסרפין הספיק לנו לטיול הזה) נפלנו על מקום בשם brandy brunch bar   שלמרות השם יש לו גם אוכל.

טעמנו שני סוגים ש פורט.Borges tawny reserve  ו- Taylors 10 anos

הריזרב היה יותר מתקתק, הזכיר את הפורט שאני מכיר מהארץ. ה- 10 שנים היה יותר מיוחד, עם טעם מעט מעושן. שניהם היו מוצלחים.  המחיר 6 ו 8 לכוס.

נישנשנו ציפס עם בייקון וגבינה. מושחת אבל טעים. כן שוב פעם הציפס שמרגיש כמו ציפס ולא כמו סמרטוט. חייבים לחקור את הנושא בארץ. אקלים? סוג תפוח אדמה? סתם רשלנות?

למעט שירות מאד ארוך, שזה כנראה הוייב בכל המקומות שם – היה ממש סבבה. למי שרוצה לטעום בקטנה בלי סיורים וכאלה זו אופציה נחמדה מאד למרות הביקורות המזגזגות שהם מקבלים בגוגל.