Agriturismo Il Filos (המלצות חו'ל)

מאת Gרר , Friday, August 30, 2019, 22:46 (לפני 1945 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Friday, August 30, 2019, 22:52

מקומות שמציעים התיירות חקלאית מאד פופולאריים באיטליה. בדרך כלל מדובר בשילוב של לינה, חווה ומסעדה, שבה מבשלים את מה שמגדלים. אנחנו הסתפקנו במסעדה ובדיאלוג קצר עם האווזים בחצר. החווה הזו נמצאת בכפר Monzambano, לא רחוק מ-Sigurta, הפארק הבוטני המפורסם, וכיוון שתכננו לבלות שם בוקר (לרכב ליתר דיוק, אבל הסתבר שלא משכירים שם אופניים לילדים, הזוי) זה הסתדר לנו בול.

הערת אגב למי שבכל זאת רוצה לרכב: מצאנו מקום מאד נחמד כמה דקות נסיעה מ-Sigurta. הוא נקרא PEDALANDO VAI, בכתובת Via Andrea Mantegna, 2 Valeggio . יש מגרש חניה ליד שאפשר להחנות את הרכב וזה נמצא ממש בתחילת השביל המפורסם Montava / Peschiera כך שאפשר לקחת את האופניים וישר להתחיל לרכב על שביל נחמד מאד לאורך הנחל. הנוף בחלק שאנחנו היינו בו די מונוטוני, אבל השביל נוח ובהחלט אפשרי עם ילדים. אם מתארגנים מראש אפשר לשלב עם פיקניק אבל אנחנו, כאמור, הזמנו כבר בחווה.

המבנה של המסעדה מרשים. תמונות וכלים עתיקים היו התפאורה. הרגשה של משתה אבירים. מלצר חביב מאד. הסביר באנגלית טובה על המנות.

אחרי רכיבה על אופניים היינו בהחלט רעבים ובחרנו שתי פסטות ושתי עיקריות.

פסטה ראשונה עם לחי חזיר. איטריות עבות מעולות בעבודת יד. רוטב טעים. לא משהו יוצא דופן אבל ביצוע מצויין. נאכל ונוגב עד תום.

פסטה נוספת טורטליני במילוי דלעת. הגיעו רביולים קטנים עם בצק מצויין. המילוי נחמד, מעט מתקתק. כמו שאפשר לראות בשתי המנות ההגשה פשוטה. בלי גימיקים. פשוט וטעים. הקטנה פחות התחברה למילוי המתקתק של הטורטליני. הגן הבעייתי נשלח לבדיקה

עיקרית ראשונה מיקס גריל של נתחי חזיר. חלק מהנתחים חיבבתי יותר. בין היתר הצלע, ליד העצם, שאכן נאכלה עם הידיים כמו בסעודת אבירים. נקניקייה מוצלחת. אחרים היו פחות מוצלחים בעיניי. אני מניח שאם היו מזמינים אותנו למנגל של חלקי חזיר זה פחות או יותר מה שהיינו מקבלים.

עיקרית נוספת "סטייק" מבשר סוס. אם כבר מבשלים מה שמגדלים אז זה כנראה האקסטרים אבל הסתקרנו כי אף פעם לא יצא לנו לטעום בשר סוס שדי ידוע לשימצה.

הנתח אכן סיבי מאד אבל הוא נחתך לפרוסה דקה ולכן לא היתה בעיה לאכול אותו. הזכיר לי קצת רוסטביף, אבל עם טעם מעושן יותר. הוגש גם לימון שהוסיף טעם. סך הכל לא משהו שאני ארוץ עכשיו לאיטליז הקרוב כדי לקנות בבית, אבל בהחלט טעים ומוצלח לסוגו. לצערי אין לי תמונה שלו.

קינוחים.

פנקוטה שהיתה מעט ג'לטינית מדי עם שכבת שוקולד מלמעלה. השוקולד הזכיר לי את הסירופ שוקולד שקונים בסופר ולא הרגיש מאד איכותי. סך הכל לא גירסה מוצלחת במיוחד.

קינוח שני נקניק שוקולד שמאד שיעשע אותנו כי זה סוג של "קינוח הבית" אצלנו במשפחה בארוחות שישי בקיץ. ממש כמו בבית - שוקולד וביסקויטים שמגולגלים לנקניק ארוך נכנסים להקפאה ואז חותכים את הנקניק הקפוא לפרוסות. הכי פשוט וביתי שיש אבל טעים כמו בבית.

החשבון - שימו לב לפירוט. כזה עוד לא קיבלנו באף מסעדה.

כמו שאפשר לראות המחיר לשתי ראשונות שתי עיקריות שני קינוחים וליטר של יין הבית (קצר בתקשורת בין המלצר לאישה שהתכוונה לקראף קטן), אבל זרמנו ואפילו שתינו די הרבה ממנו) 48 יורו. מחיר פסיכי לחלוטין.

סך הכל היתה חוויה נחמדה ושונה קצת. הפסטות היו הצד החזק. הבשר לא התעלה. חלק היה קצת יותר. חלק פחות.  הקינוחים קצת ביתיים מדי. אבל אהבנו את הסיגנון של המקום וכמובן גם את המחיר. אם גם משלבים עם לינה זו יכולה להיות חוויה מאד נחמדה לילדים.