Amo Bistrot, ורונה (המלצות חו'ל)
הכתובת: Vicoletto Due Mori 5, Verona
אני אקדים ואומר שהמסעדה הזו הצליחה לפלג את הדיעות במשפחה ולכן הדיווח ייכתב בגוף ראשון על פי דעתי. האישה מוזמנת להוסיף את ההתרשמות שלה.
מסעדה קטנה במרחק הליכה קצר מככר השוק של ורונה. המסעדה שייכת לקבוצת Do it better שמאגדת כמה מסעדות מהאיזור ששמו להן למטרה לחפש את חומרי הגלם המקוריים כדי ליצור קייטרינג איכותי לקהל הטרוגני. אז אם אתם מתכננים חתונה באיטליה ומיפשים קייטרינג… קיבלתם.
הישיבה בחצר, בין בנייני אבן. נעים אבל קצת חם. כנראה שבחיפוש אחר חמרי גלם לא הספיקו לעצור רגע כדי לקנות מאוורר. מדי פעם היתה רוח שהצילה את המצב אבל לא פלא שהאישה החליפה את היין המסורתי בבירה צוננת.
הלחם שהובא לשולחן נראה טוב. אחד ירוק. אחד אדום. שני סוגים של לחמניות. בפועל לא הורגש הבדל בטעמים. הוא לא היה חם ולא הרגיש טרי. עוד מסעדה מיני רבות שנופלת בסעיף הלחם. המצב מהבחינה הזו באיטליה היה ונותר עלוב מאד. על כל מסעדה שמגישה לחם נורמאלי יש שלושים שמשמרות את מסורת הלחם היבשושי שקונים בתחילת השבוע ומעבירים מיום ליום. חבל.
בחרנו שתי מנות ראשונות
האחת - סביצה דג חרב עם רוטב על בסיס מנגו. מנה מהממת ויזואלית ואחת משלוש המנות הטובות בטיול הזה (יחד עם המוס פרמזן של גירסול והלזניה של קלמנטינה). דג החרב שהיטיבו להרוס בפוסידון היה עשוי כאן לעילא. הרווב הכתום, בטעם חמצמץ מתוק, היה ממכר. סוף סוף סביצה בטמפרטורה נכונה ולא חמימה מדי. 10/10 על המנה הזו.
המנה השניה - ביצי שלו, גם היא מהממת ויזואלית אבל קולינארית לא הבנתי אותה בכלל. שתי ביצים בקן. לא שונות בכלל מביצה רגילה למעט הגודל. העלים היו מרירים מאד ולא החמיאו למנה. רוטב גבינה שהמלצר יצק סביב המנה היה נוזלי מאד. יום לפני זה בגרדלנד הזמנו לקטנה ניוקי שהרוטב שלו היה פשוט גבינה כחולה מומסת. אם היו מגישים רוטב כזה אולי הייתי מבין את המנה יותר. אבל הרוטב שהוגש כאן, בהנחה שהמלצר לא התבלבל עם הקנקן של החלב לקפה לא תרם כלום.
סיכום המערכה הראשונה - מנה אחת מופלאה. מנה אחרת - לא ברורה לחלוטין כוונת המשורר. 1:1 במחצית.
מחצית שניה - עיקריות.
האחת - קלמרי ממולא בריקוטה ושברי אגוזים ובצד מיונז וואסאבי. גם המנה הזו נפלה על אנמיות. חומר גלם זה חשוב, אבל תבלינים זה לא פחות חשוב. ריקוטה לא תתן טעם מעצמה והאגוזים נתנו יותר מרקם מטעם. מנה שנשארה על מסלול ההמראה.
השניה - פה אזדקק לעזרה. צלעות של בשר שבתפריט היה רשום עליו patanegra. לא יודע מה זה אבל זה היה בשר רך. שמנוני מאד. במסעדת האדסון מזהירים מראש על מנות אפילו פחות שמנוניות, כי לא כל אחד אוהב את זה. האישה למשל פחות אהבה. אני התמוגגתי מהבשר שהתפרק מהצלע. יחד עם תפוחי אדמה פריכים מעולים זה היה מבחינתי עוד 10/10. בתמונה זה לפני ה"פירוק".
לקטנה הזמנו קרבונרה. פחות טובה מהקרבונרה של גירסול, הפעם דווקא בגלל נוכחות חזקה מדי של גבינה, שזה לא קרה הרבה עד כה. לי זה לא הפריע אבל טכנית ברור שזה מוריד נקודות. חבל רק שלא השתמשו ברוטב הזה בשביל הקלמרי.
מחצית שניה - מבחינתי 1.5:1.5 לפני הארכה.
מערכה שלישית - קינוחים.
למדנו עם השנים להזהר מהמלצות בסיגנון "במסעדה הזו חייבים לקחת את ה… ", אז עם ערבון מוגבל לקחנו מנה שנקראת "טירמיסו פוגש מילפיי" שבכל דיווח היה כתוב שחייבים חייבים חייבים.
בדיעבד - זה לא היה טירמיסו. ממש לא. זה מילפיי, שעל הצלחת עליו הוגש נטפים של ריבה ושל קרם קפה. קצת הזוי לאלץ את המנה להיות טירמיסו רק בגלל כמה נתזים של קפה. אם המילפיי היה טוב לא היתה לי בעיה עם ההתחכמות הזו, אבל איפה הבצק של ביסטרו אמו ואיפה הבצק של מילק ביפו. עלי המילפיי היו מהסיגנון הדביק. כזה שהכינו אתמול והגישו היום. הקרם סביר אבל ממש לא מתעלה. וקרם קפה זה קרם קפה. בקיצור ממש לאאאאא חייבים להזמין את המנה הזו.
לקטנה סופלה וניל (הזדמנות מצויינת להסביר לה למה מה שהיא מכירה בתור סופלה מהחתונות זה לא סופלה) שהוגש עם קעריות ממרחים. הסופלה היה סבבה לגמרי. הממרחים: הקרם של המילפיי - כבר כתבתי עליו. ממרח פיסטוק מרציפני מדי. רוטב שוקולד שלא ניסיתי. קרם תות שיחד עם הקרם של המילפיי היה השילוב הכי מוצלח לדעתי. קינוח סביר אבל בדיעבד כבר היה עדיף למצוא גלידה טובה ברחוב.
אם עושים ספירת קיטורים - אז אין ספק שקיטרתי על הרבה מהמנות. זו הסיבה שהסיכום של האישה יהיה פחות נדיב משלי. אני בכל זאת לקחתי משם דווקא את חצי הכוס המלאה וקיטלגתי את המסעדה כמאד מומלצת (שניה רק לקלמנטינה) כי אלף - למעט המנה עם השלו שבאמת לא הבנתי, גם המנות שקיטרתי עליהן לא היו נפילה אלא בעיקר עניין של פיין טיונינג, ובית - המנות שהבריקו היו באמת מענגות על אמת, ולפעמים עדיף לי לעוף על חלק מהמנות במסעדה שמעיזה ומציעה מנות מקוריות ומושקעות, גם אם לא כל מהמנות מגיעות לאותו רף גבוה. ולכן אני כן מצרף את המסעדה הזו לרשימת המומלצות שלי בטיול, למעט הקינוחים שעדיף לאכול במקום אחר. הם ממש לא ברמה של יתר המנות.
ועוד קוף אחד לסיום...
השירשור המלא:
- אגם גארדה + ונציה, 2019 -
Gרר,
2019-08-30, 17:20
- Cilento Ristorante Pizzeria, סירמיונה - Gרר, 2019-08-30, 17:27
- Il Girarole, סירמיונה - Gרר, 2019-08-30, 17:37
- Bistrot La Caneva, ריבה דל גארדה (צפון האגם) - Gרר, 2019-08-30, 17:47
- Trattoria Clemantina, סירמיונה - Gרר, 2019-08-30, 18:10
- Ristorante Poseidon, פאתי ורונה - Gרר, 2019-08-30, 18:20
- Agriturismo Il Filos - Gרר, 2019-08-30, 22:46
- Amo Bistrot, ורונה - Gרר, 2019-08-31, 00:02
- Antico Forno, פיצה בונציה - Gרר, 2019-08-31, 00:11
- Osteria Enoteca San Marco, ונציה - Gרר, 2019-08-31, 00:16