Comptoir des Alpes, שמוני (המלצות חו'ל)

מאת Gרר , Wednesday, August 06, 2025, 19:50 (לפני 39 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Thursday, August 07, 2025, 09:55

אם ביום הראשון פתחנו עם קלאסי אז בערב השני הלכנו דוקא על מודרני, מסעדה שלשף שלה יש שורשים צרפתים ואיטלקיים וההשפעות על התפריט בהתאם. 

תפריט ערב של ראשונה + עיקרית + קינוח עולה 57 יורו. התפריט מאד מצומצם. ארבע ראשונות שני דגים שתי פסטות שתי בשר. אין לי בעיה עם תפריטים ממוקדים אבל התפריט הזה הרגיש מהודק מדי. שלוש אופציות בכל קטגוריה זה המינימום לדעתי.

לפתיחה הוגש לחם פשוט עם אגוזי לוז. הפעם חימום היה עוזר לו. מה זה עוזר? מטיס. הוגש ללא חמאה או משהו בצד. קצת מוזר לחם בלי חמאה בצרפת אבל מסתבר שיש גם כאלה.

לקחנו שתים מהראשונות.

האחת מנה של ביצה מושלמת (64 מעלות...) עם קציפת שום ואלמנט קראנצי שלא זיהיתי. סך הכל מנה טובה, אהבתי את החיבור, אבל פרמיטיבי ככל שזה יהיה - יש משהו במנות של ביצה שישר לוקח אותי לוייב של ארוחת בוקר ולכן פחות מתחבר לי לארוחת ערב.

השניה: שקד עגל צרוב, שהוגש עם תאנים, אוכמניות ועוד כמה הפתעות בצלחת. השקדים היו טובים מאד. חלק ממה שהיה בצלחת הסתדד טוב (התאנים למשל) אבל חלק ממה שהיה בצלחת לא היה לי קשור והמנה מבחינתי היתה חסרת מיקוד. 

עיקריiת. 

בשבילי - Lamb Chops שהוגשו יחד עם פירה אפונה ופטריות. אי אפשר לקחת מהצלחת את היופי שלה. מנה יפה כמו ציור וסחתיין על הצילחות.  הבשר - אולי הדבר הכי טוב בארוחה. היה עשוי כמה חמאה. אבל. כל יתר המנה, במיוחד ההפירה אפונה - סבל מתוספת של נענע. לכאורה טאץ אוף סורפרייז, בפועל - אלמנט מעיק שהוריד ממש מהמנה וגרם לכך שבסופו של דבר הסתפקתי בבשר כי למה להרוס בשר כל כך כיפי עם תוספת כל כך מבאסת.

עיקרית לאישה - פילה בקר, ושוב פעם עם צילחות מהמם, רק שכאן כל החוץ מזה היה אפילו יותר בעייתי. הבשר - גם אם נצרב למדיום כפי שביקשנו - היה לעיס מאד ולא כיפי לאכילה. שמים וארץ מהכבש. התוספת - אנדיב אדום שנראה מדהים אבל הדבר היחיד שהוא הוסיף לטעם היה מרירות. אוכמניות צלויות - הוסיפו בעיקר מוזרות. והיתה איזו מחית של אגוזי לוז. לא יודע. מנה שכבר היה עדיף לא לאכול אלא להסתפק בציור.

את הפסטה של הקטנה עם מילוי גבינות לא טעמתי. הירוק הפעם זה לא אפונה ולא נענע אלא תרד. הקטנה אמרה טעים אז זה מה שחשוב.

קינוחים. 

קרם מסקרפונה עם תותים ואוכמניות. קינוח קליל מרענן ומוצלח מאד.

פונדנט שוקולד עם דובדבנים. פרשנות מודרנית זה נחמד אבל כשאומרים "פונדנט" אתה מצפה למשהו שיזכיר פונדנט, וכאן היה בסיס משוקולד שיותר הזכיר נמסיס מאשר פונדנט. פונדנט זה לא היה. את הרוטב שהיה קצת מוזר לא פיענחתי. הדובדבים היו מעולים.

רייס פודינג לאישה. גם כאן ממש לא מה שאתה מצפה מרייס פודינג, אבל דוקא כאן האינטרפרטציה היתה מוצלחת מאד לדעתי, רק שהמישמישים, כן כן מוטיב חוזר בהרבה מנות - לא היו קשורים בכלל.

השירות היה על פי כל הגינונים וכללי הטכס ומבחינה זו הוא היה ללא רבב אבל מפעם לפעם השתרבבה להם יציאה שהרגישה קצת סנובית. למשל כשהתלבטנו אם לקחת תפריט או אה-לה-קארט ושאלנו "כמה שקדי עגל במנה?" נעננו ב"שקד אחד, מאדאם, זו מנה ראשונה…" וה"זו מנה ראשונה" נאמר באינטונציה של כאילו דהה.

"תרצו גבינות לפני הקינוח?" "לא, תודה". "אהה לא?" באינטטנציה של "הגעתם עד צרפת ולא תאכלו גבינות לפני הקינוח??! לא, מה חעשות אני מת על גבינות, אבל לא לפני קינוח.

לסיכום, אם לארוחה של אתמול הגעתי בלי ציפיות למקוריות, אז דוקא בארוחה של היום היו לי ציפיות גבוהות, אבל לצערי המכלול לא היה מוצלח. לא ששרפו לי טוסט או שמשהו לא היה מבוצע טוב (למעט הפילה בקר) אבל כמעט בכל מנה, למעט המנות הראשונות, היה משהו שהיה מיותר או הצליח לעצבן או גם וגם. לפעמים היה נדמה כאילו המרכיבים נבחרו על פי היופי שם המנה יותר מאשר על פי הטעם וזה היה מאד מאכזב.