Harrison's Restaurant: Stowe, VT + חנויות מפעל (המלצות חו'ל)

מאת Gרר , Friday, September 02, 2022, 00:09 (לפני 842 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Friday, September 02, 2022, 07:07

Stowe היא אחת מעיירות הסקי של מדינת וורמונט. בקיץ מן הסתם אין בה סקי אבל הם דואגים למלא את החסר בלא מעט פעילויות נחמדות. למשל חנות שמשכירה ציוד לספורט ונקראת A&J Ski and Bykes. בחורף סקי, בקיץ אופניים, ויש בעיירה מסלול אופניים מקסים. אם חושבים על עיירה טיפוסית של האיזור - סטואו בהחלט עומדת בקריטריון. חמודה, אבל אם תבואו בשבע בערב בספונטניות תגלו עיר מתה, למעט כמה מסעדות שרצוי להזמין אליהן מראש. הגענו אליהם בערב שאחרי ברלינגטון וידענו שלא נהיה ממש רעבים אבל גם למצוא משהו לנשנש לא היה קל. למזלנו החנות בתחנת הדלק של העיירה ממש ממש מושקעת, כולל אפילו אופציות חמות. הם גם יודעים למה.

מה שעוד יש באיזור זה כמה וכמה חנויות מפעל. Cabot Farmer's Store - חנות נחמדה של גבינות צ'דר, אחד מהסמלים הלאומיים של Stowe. בחנות יש ארבעה סוגים לטעימה. המיושנת חמש שנים עם ריבה מקומית היתה טעימה ממש. גם צ'דר משולבת חזרת היתה ממש טעימה.  בצמוד אליה חנות שוקולד בבעלות משפחתית של כמה דורות. ברוח האלווין המתקרב טעמנו שם שוקולד במילוי Pumpkiin שהיה ממש טעים וממש מיוחד. המחירים שם לא מאד זולים. סדר גודל של שלושה דולר לשוקולד אחד.  

עוד סמל לאומי של האיזור - סיידר. לא רחוק מהחנות של הגבינות יש את Cold Hollow Cider Mill. כוס סיידר קר שטעמנו שם היתה טעימה ממש. צבע ממש עכור של המשקה יחסית למה שאני רגיל מהארץ. את הסיידר האלכוהולי (9 דולר לארבע טעימות) לא אהבתי אף אחד מהסוגים.  אם היו מוכרים עוגת תפוחים בפרוסה היה נחמד אבל מכרו שם רק קופסאןת שלמות אז ויתרנו. 

לאוהבי המייפל יש באיזור חוות שעושות סיורים עם הסבר על תהליך היצור, אנחנו ויתרנו, ולחובבי בן אנד ג'רי יש שם סיור ממוסחר במפעל שלהם. הקטנה רצתה אבל רצה הגורל שכבר לא היו מקומות לספונטנים אז אם אתם באמם בעונת התיירות עם צאצא שמתעניין בסיור תזמינו מראש, מסתבר שיש הרבה קופצים לזה.

לערב השני דאגנו להזמין מקום מראש במסעדה ממש מול המלון, Harrison's. דווקא למסעדה הזו יש מרפסת מקורה לספונטניים, אבל אל תבנו אל זה כי בעונת התיירות יש הרבה ספונטנים. מי שמזמין מראש יורד במדרגות למסעדה שהישיבה בה היא בעיקר בתאי דיינר שנוצרו לפני המצאת הארגונומיה. די קטן ולא ממש נוח. מי שרגיש לנושא של זוויות גב ונוחות ישיבה (רמז - הקטנה שבחבורה) די סובל שם.

הפעם הלכנו על טהרת הבשר.האישה ואני חלקנו שני סטיקים (איזור ה-40$ כל אחד, הלואי בישראל).

מהתפריט הרגיל – ניו יורק סטריפ ברוטב פלפלת שהוגש עם רצועות תפוחי אדמה וירקות.

מהספיישלים – סינטה ברוטב דמי גלאס שהוגש עם פירה.

את שניהם ביקשנו mr ומשניהם היו מוצלחים ממש. 

הקטנה לקחה המבורגר בלחמנית בריוש עם צ'דר (אי אפשר לטייל באיזור ולא לספוג שם את תרבות הצ'דר שלהם) וריבת בייקון. שילןב הטעמים היה ממש מוצלח אבל שוב נפלנו במבחן העשיה. המלצר הבטיח שמדיום אצלם הוא עסיסי וורדרד באמצע ועדין זה היה מדיום וול מבחינתי. רשמנו לעצמנו שבארצות הברית חייבים מדיום רייר להמבורגרים. 

סיימנו עם פאי לימון שהיה סבבה, אם כי טעמי הלימון היה מאד מודגשים ואישית אני מעדיף טעם לימון עדין יותר בקינוחים. אבל חייב לציין שלמרות זאת - זה היה קינוח מוצלח מאד. 

סך הכל מקום מוצלח למעט אי הנוחות בישיבה. בעיירות קטנות שמכבות אורות בשבע זה נחשב מציאה של ממש.