Trattoria Clemantina, סירמיונה (המלצות חו'ל)

מאת Gרר @, Friday, August 30, 2019, 18:10 (לפני 386 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Friday, August 30, 2019, 18:49

הכתובת: Piazza Rovizzi 13 Sirmione

טרטוריה משפחתית שפועלת עשרות שנים בסירמיונה, שבה התגוררנו, ונושאת בגאון את המקום הראשון על פי טריפ אדוייזר, שזה כבר מלחיץ, במיוחד כשלוקחים בחשבון איזה מקומות הטריפ אדוויחזר מחשיב כטובים בתל אביב.  אבל האישה מצאה עליה המלצות בלי קשר לאדווייזר, אז החלטנו לנסות. חוץ מזה נורא התחשק איטלקי משפחתי קלאסי.


המסעדה ממוקמת בשכונת מגורים, לא רחוק מהדירה שלנו. הזכיר את רוברטה וינצי. חלק מהישיבה היא בחדרים בפנים, והתחושה שם היא הכי ביתית שיש במובן הטוב שם המילה. אנחנו ישבנו דווקא בחוץ, נתונים לחסדי היתושים (לזכות המסעדה יש להם תרסיס).

סלסלת לחמים לא צילמתי כי היא לא היתה משהו אבל הסקרנות של האישה למראה סלסלת לחמים תפוחים הביא אותה לשאול עליה, וככה קיבלנו את הצלחת הזו שבדרך כלל מלווה את מנת הנקניקים. מדובר על בצק שמטוגן בשמן עמוק ובפנים חלול לגמרי. מאד מאד מיוחד ומאס מאד טעים.

לפתיחה הוגשו עיגולי פולנטה ממולאים בתבשיל ירקות. נחמד. לא מעבר.

טרטר חתוך גס היה טעים מאד, אם כי יכל להיות מוגש מעט יותר קר. בתפריט היה כתוב בסוגריים בצל, צלפים וחרדל.  יכל להיות נחמד לקבל הפתעות כאלה בצד, אבל הם כנראה נקצצו לתערובת עצמה (בצל וחרדל בטוח, צלפים לא הרגשתי) והיינו בסדר גם עם ההגשה המשפחתית המינימליסטית הזו. מנה פשוטה אבל טעימה מאד.

עיקריות. לקטנה ממיוחדי היום - לזניה ביתית עם פטריות. ווי ווי ווי איזו לזניה, וחבל שהצילום המעט מטושטש והלא ממש סקסי לא מסגיר עד כמה היא היתה טובה. כל הזמן פזלתי על הקטנה מבצעת עליה חיסול שקט ונשאתי תפילה שהיא תגיד טוב סיימתי. זה קרה רק אחרי שהיא חיסלה כמעט את כל הקערה, וסוף סוף יכלנו גם אנחנו להתענג על לזניה מתפוצצת מטעמים. הפטריות נבלעו היטב ולא הפריעו. רק בזכות הלזניה הייתי שמח אם היו מאמצים אותי למשפחה שלהם


העיקרית השניה - ניוקי לחם. אף פעם לא אכלתי ניוקי כזה וזה היה וואו שני באותה ארוחה. המרקם של זה היה שונה לגמרי משל הניוקי שעשוי מתפוחי אדמה.  מעט יותר דביק מעט יוצר מחוספס. רוטב חמאה עם עשבים. מאד מינימליסטי. בלי שמנת בלי כלום אבל עם טעם נפלא שקשה לפרוט למילים. אם אתם באיזור סירמיונה - לרוץ לנסות. איזה כיף לזכות לאכול משהו כל כך מוכר בגירסה שטרם פגשת ולהתאהב בזה.

העיקרית השלישית, ריזוטו ים, היתה הפחות מוצלחת. הריזוטו היה מעט רטוב מדי והטעם שלו נטה לחמצמצות. אני אוהב את הריזוטו שלי הרבה יותר אוממי. אז רע זה לא היה אבל עינג פחות מהמנות האחרות. בצילום הוא נראה אפילו פחות מוצלח, חיוור כזה, אז נוותר על התמונה.

קינוח. לקטנה קרם ברולה עם נגיעות לימון ומלמעלה תותים. הברולה היה מצויין והלימון באמת היה בנגיעות מאד מדוייקות והוסיף בול בלי להרוס. מעניין אם בחורף מחליפים את הלימון בקלמנטינה. בכל זאת איזושהי הצדקה לשם של המסעדה.

לנו טירמיסו שוקולד. הכוונה לטירמיסו רגיל שהוסיפו לו שכבת שוקולד מלמעלה וגם קצת פיצפוצי שוקולד קטנים. מעט דליל מדי. עדין טעים. אבל לא הטירמיסו הכי טוב שיצא לי לפגוש. עם החשבון קיבלנו גם צלחת עוגיות. הכי משפחתי שיש...

מלצר ומלצרית. שניהם מאד מאד ידידותים, השרו אוירה נינוחה ונעימה. הארוחה כולה 81 יורו ומה לעשות שבעיר עם כל כך הרבה מלכודות תיירים לפעמים הטריפ אדווייזר דווקא צודק. מקום ראשון ראוי מאד מאד, ומסעדה שבטוח נחזור אליה אם נהיה באיזור. יש בתפריט עוד הרבה מנות מסקרנות שלא ניסינו, כתחליף לריזוטו.

מומלץ בחום של הלזניה!!!



השירשור המלא:

 

powered by my little forum