Seabird, ווילמינגטון/צפון קרולינה (המלצות חו'ל)

מאת Gרר , Saturday, August 01, 2026, 17:15 (לפני 30 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Saturday, August 01, 2026, 21:51

המקום האחרון שהגענו אליו לפני ניו יורק היא העיר ווילמינגטון בצפון קרוליינה. עיר חוף שזכתה לכינוי "הוליווד של המזרח" בגלל הכמות ההיסטרית של סדרות טלביזיה והסרטים שצולמו בה. הכי פופלארית עכשיו זה One Tree H/ill שנטפליקס החייתה לאחרונה אבל גם דוסון קריק, והרשימה אינסופית.

מצחיק שבסדרה כמו The Summer I Turned Pretty, העריכה מצליחה להציג את העיר כאיזו עיירה קטנה שהגיבורה שם נוסעת בה ממקום למקום על אופניים. בפועל מדובר על עיר מבורדקת למדי, סוג של עפולה של ארצות הברית (וסליחה מעפולה), שהנסיעה מהדאונטון לחוף זה ממש לא באופניים. לוקח למעלה מ-20 דקות נסיעה ברכב כדי להגיע. ולא פחות זמן מזה כדי למצוא חניה, במיוחד בראשון בצהרים... אבל זה מה שהטיימליין שלנו הגריל בשבילנו.

התמונה - גשר הדייגים האייקוני. לא ברור לי איך מצליחים לדוג מגובה של בית בן שתי קומות, אבל שיהיה.

למקרה שמישהו מזדמן לפה, קבלו המלצה חמה על חנות המאפים Little Loaf Bakery, היא נמצאת בשוליים של הדאונטון ובסידרה TSITP בחרו שם עוגות חתונה. במציאות אין אף עוגת חתונה אבל כל מה שלקחנו שם, ממאפה מלוח עם בצק אלוהי (מימין) ועד עוגת שוקולד מושחתת (משמאל) הכל היה אלוהי.

בערב אכלנו ב Seabird שבדאונטאון, שהתפריט שלה הוא בעיקר מהים. גם המקום הזה הוא מאד קז'ואל בוייב שלו. המטבח לא פתוח אבל יש חלון שהשף עומד בצד החיצוני שלו ובודק ומתקן כל מנה ומנה שיוצאת החוצה, מראה מאד נחמד. מאחוריו יש גם שולחן שף עם כמה כיסאות שמקבלים את ההצגה הכי טובה.

לפתיחה הוגש לחם תירס, הפעם במנה אישית. הגירסה הזו היתה מעט יותר טובה לי מהמחבת של גרינברייר אבל עדין איתו סיפא הולך גם כאן.

חלקנו שתי מנות של אויסטר אפוי. האחת עם מעט תרד, בייקון, פירורים של הלחם תירס ורוטב על בסיס ליקר pernod שנתן טעם אניסי עדין (18)

השני האדמדם עם חמאת וורצסטייר, פירורי לחם ולימון (19) שהיה לטעמי המוצלחה יותר. יופי של אויסטר אפוי, מנה ממש ממש טעימה.

שתי מנות פתיחה נוספות. תמרים ממולאות גבינה כחולה (15). חביב מינוס. טעמתי 20 גירסאות הרבה יותר מוצלחות.

קרודו טונה עם קוביות אבטיח ורוטב חמצמץ חריף (23). מנה נחמדה, טעימה, פוטוגנית בטירוף, אבל לדעתי היתה צריכה להיות מוגשת לפני האויסטרים ולא אחרי.

עיקריות.
שניצל דג חרב (39). מצטרף לרשימה של עגל, חזיר, עוף, ובטוח שכחתי עוד כמה, והאמת שהדג חרב בהחלט עושה את העבודה. הרוטב הלבן שמעל היה קצת מריר, ופחות התחברתי אליו, אבל הוא הוגש בכמות ממש קטנה אז לא הפריע. שפצלה עם צלפים - שיחוק. השעועית מיותרת לחלוטין.

מנה נוספת תבשיל פירות ים בסיגנון cioppino, שהוא תבשיל פירות ים (42) שמקורו בסן פרנציסקו, והוא עוד אחד מהמקרים ש"אוכל עניים" הופך למנה מבוקשת. במקור הוא נוצר על ידי דייגים שהגיעו מאיטליה, והם עשו אותו מהשאריות של מה שנשאר בסוף היום. במסעדות שמגישות אותו כיום זה כבר ממש לא שאריות. אצלנו היו בין היתר טיילפיש עדין, צדפות, תפוח אדמה שפחות הסתדר לי, נקניק חריף מעושן שדוקא מאד הסתדר לי, רוטב מצויין. גם הטוסטון הקטן בצד היה כיפי. יופי של מנה.

השירות היה קצת איטי, אבל בשלב הזה כבר הבנו שככה זה פה. הדרום זה לא ניו יורק... 

לסיכום: מקום מאד נחמד. התפריט מצומצם יחסית. הוא אמור להתעבות על ידי ספיישלים של דגים או פירות ים שעלו באותו יום בחכה. כשאנחנו היינו לא היו כאלה, אולי בגלל שזה יום ראשון.