תחנה ראשונה: אברקסס (דיווחים מהארץ)

מאת Gרר , Saturday, June 05, 2021, 20:27 (לפני 1050 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Saturday, June 05, 2021, 22:54

במקור חשבנו לאכול בבסטה, אבל התעכבנו יותר מדי בשיטוטים שלנו בתל אביב ולהגיע לבסטה בלי הזמנה מראש ביום שישי באחת בצהרים זו נאיביות ששמורה לחייזרים שלא עשו שיעורי בית לפני שנחתו בכדור הארץ, אז המשכנו חזרה למלון ועצרנו באברקסס הסמוך. 

פתחנו במנת לחם מחמצת, שמאד אהבתי שנפרס עבה, כי זה הדגיש מאד את הקונטרסט בין הפנים המאד בשרני שלו ל"קשה" הפריך. ממש לא הפריע לי שלא הוגש חם - הוא היה מענג גם ככה. האישה יותר תובענית בנוגע לטמפרטורה של לחמים אבל נראה לי שהיא סלחה להם. הלחם הוגש עם קערית של קרם פרש, זרעי עגבניות וחריף שהזכיר את החריף במזנון והיו קומפניון מצויין ללחם. התימחור שלו הוא מהגבוהים בתל אביב ודי חסר פרופורציה, אבל בגלל איזו אי הבנה קטנה של המלצר קיבלנו אותו על חשבון הבית אז אני לא יכול להתלונן על משהו שלא שילמתי עבורו. אם מתעלמים מהמחיר - מנת לחם שווה ביותר. 

המנה השניה שהגיעה היתה מנת החציל בטחינה. להבדיל מהגירסה של החציל בטחינה שהפך לאורח קבוע בכל ארוע (הספקתם לשכוח כי הקורונה גמרה על האירועים, אבל חכו חכו החציל כמו גם האירועים יחזרו בגדול), ושבדרך כלל מגישים שם חצי חציל, וכל אחד מהאורחים מתחיל לחטט בו בניסיון לתלוש נתח ראוי, כאן עושים את העבודה בשבילך והחציל מונח בפריסה יפהפיה ממש כמו תמונה אימפרסיוניסטית על הקרטון, אביזר ההגשה הקבוע של צפון אברקסס (הייתי בטוח שאחרי שנים שלא הייתי שם מישהו בכל זאת יחליט להשתמש בכלי הגשה רגילים אבל מסתבר שטעיתי) וחוץ מהעובדה שזה נגמר מאד מהר כשאוכלים את זה ככה - זו היתה גירסה מוצלחת למנה הזו. להבדיל ממי שכתבה לפני כמה זמן - ריחרחתי בעוז אבל לא הרגשתי כל טעם לואי של גז. 

המנה הבאה היתה ההיילייט של הארוחה ואני טופח לעצמי על השכם שהתעקשתי עליה למרות שבמבט ראשון של האישה בתפריט היא נראתה לה כבדה מדי. הניסוח של המנה קצת מטעה, כי כשאומרים בשר טלה בחלה אני מדמיין חלה רכה כזאת של שבת, וכשעושים מהחלה טוסט אז צריך לקרוא לזה טוסט ולא חלה... אבל גם עם הדיסוננס הזה זו היתה מנת שיחוק, מאלה שבשבילן אתה מוכן לספוג את מלוא התופעה שקוראים לה אייל שני על כל המשתמע ממנה.

את הטוסט הצילו מהטוסטר בשניה האחרונה, כמו שגם אפשר לראות בתמונה. עוד שתי שניות בטוסטר זה כבר היה דורש לעשות טוסט חדש, אבל הצילו את זה באמת בזמן. בפנים בשר טלה מוצלח מאד. בצד בצל מוחמץ שהיה שיחוק בפני עצמו. ה-מנה של הארוחה. עשר בסולם היאממי.

אפרופו התופעה שקוראים לה אייל שני - בצד שמאל של התמונה אפשר לראות מלח גס שהמלצר פיזר על השולחן כי הרי זה מאד הגיוני לפזר מלח גס על השולחן. מומלץ לכולם לנסות את זה בבית.

המנה שהגיעה אחרי זה אהההה רגע. מה זה. מה זה הדבר הלבן שעוטף את המנה והאורות של המסעדה משתקפות בו. צלחת?! מה קרה, שישי בשתים וחצי נגמרו הקרטונים???? חבל רק שהצלחת הביאה איתה גם את הנאחס של המנה הלא מוצלחת של הארוחה. פרחי קישוא שהוגשו בטמפרטורת החדר (לפני שהמזגן הקפיא אותו) והיו נחמדים בפני עצמם (נראה לי פעם ראשונה שיוצא לי לטעום) אבל לא מספיק בשביל להעמיד מנה קוהרנטית גם אחרי שגילפו עליהם גבינה וטיפטפו קצת רוטב. מנה סתמית לגמרי לטעמי. 

השירות היה ממש ממש בסדר. המלצר היה חביב מאד, הסביר על המנות ופיצה מאד בנדיבות על פיספוס די קטן שלו (שכח להודיע לנו שנגמרה אחת המנות). עם משקאות קלים (ככה זה כשיש יין חופשי במלון) וההורדה של מנת הלחם ומנת הקישואים (נדיב ביותר!) זה יצא באיזור ה-150 שקל. 

בוטום ליין 

חיפשנו ארוחה קלה יחסית שתמלא את הבטן לשעות שנותרו עד הערב בלי לסתום אותה ומבחינה זו יצאנו מאד מרוצים מאברקסס. בדיעבד יכול להיות שטוב שלא הסתדר בבסטה כי יש לי תחושה שמהבסטה היינו יוצאים הרבה יותר כבדים. כאן אפילו מנת הבשר לא הכבידה כך שבמשימה הזו אברקסס עמדו בהצלחה.

למעט המנה של הקישואים שהיתה פחות מוצלחת, ו-VFM בעייתי של חלק לא קטן מהמנות בתפריט - הארוחה היתה ממש מוצלחת מבחינתנו.

למי שמגיע לשם, נמליץ לשאול במפורט את המלצר על כל מנה שהולכים להזמין, כי הניסוחים שם אף פעם לא ברורים עד הסוף. טוסט יכול להיות חלה ולהיפך. משהו שנדמה לך שיוגש חם מוגש קר. וכמובן שגם פה יש להיפך. בקיצור - מומלץ לשאול, ואז יש סיכוי שלמעט יציאות מוזרות, שאי אפשר להמנע מהם במפעליו של אייל שני, תצאו משם עם בטן שמחה ממש כמו שלנו, כי אין מה לעשות - האיש יודע לבשל לא פחות טוב משהו יודע לחרטט.