לילי (אילת) (דיווחים מהארץ)

מאת Gרר @, Tuesday, April 28, 2026, 08:31 (לפני 21 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Tuesday, April 28, 2026, 08:47

יש שלוש מסעדות שיש עליהן דיבור של מאסט באילת של 2026. ארוחת שבט אצל נוף שלי. השניה לילי של אוהד לוי. השלישית תאי סטורי.

נוף לבאסתנו במילואים עד סוף החודש. על השתים האחרות הוספנו את פאגו הקבועה שלנו וככה סגרנו שלושה לילות.

בערב הראשון נסענו ללילי שנמצאת מדרום לעיר, באיזור של ישרוטל ים סוף, ליד הרברט סמואל ריף.

המסעדה לא במלון עצמו אלא על החוף שמאחריו ומתפקדת כמסעדת חוף משודרגת. גם העיצוב שלה מרגיש יותר מסעדת חוף מאשר פיין דיינינג והאמת שבאילת שאכזרית למסעדות שף זה אולי דווקא יתרון.

הדיווחים שקראנו על המקום תיארו אותו כחלבי/דגים/כשר אבל מסתבר שכיום מגישים בה גם בשרים.

פתחנו בלחם אש שהצילו מהטאבון שניה לפני שהוא נשרף, ולמרות שבתמונה זה נראה סופני לגמרי הוא היה סבבה לא רק בגלל שהגענו רעבים. הוגש עם טחינה שהחליפה את הלאבנה המעושנת  מהתפריט החלבי ז"ל ווסלסת עגבניות. מוצלח מאד (32)


סשימי המאצ'י (72). הוגש עם אבוקדו שהייתי מוותר עליו כי הוא לא היה בשיאו, עלים ירוקים (נענע פעם ראשונה להערב) בצל סגול ובעיקר - חמיצות ממכרת. בשביל לשכנע אותי לאכול ירוקים צריך סיבה מאד טובה והרוטב החמצמץ היה סיבה מצויינת. פתיחה מוצלחת מאד.


מסקציית הירקות - זוקיני קטנים ממולאים באורז (62). נשמע פשוט אבל גם פה ביצוע מצויין עם רוטב ממשפחת החרדל/דבש שנתן מתקתקות, ונענע פעם שניה. כל המנות פתיחה נתנו הרגשה של "ירדתי לשוק לקחתי קצת ירקות קצת עלים זרקתי לצלחת וזה מה יצא". וכשזה גם מרגיש ככה לא מתאמץ וגם נורא טעים - זה הכי כיף. 


עיקרית ראשונה שחלקנו - טליאטלה עגבניות (82). לא רוטב עגבניות אלא עגבניות של ממש. בנואמה התבאסתי שהיה חסר איזה פירורי לחם או משהו אחר לשבירת המרקם וכאן אכן הוסיפו את זה, וזה כל כך משדרג את החווייה. גם כאן הלוק הוא מאד של "זרקתי לצלחת מה שבא ביד" וזה ממשיך לעשות את העבודה.

עיקרית נוספת - כיסונים ממולאים דג. וואו. שמחתי שהטעם של המילוי היה מאד מורגש ולא עדין מדי. הרוטב מצויין. הייתי שמח אם היתה אופציה להגדיל ל-6 כיסונים (המלצרית אמרה אפשר 8 אבל גם זה לא מתחלק ב-3...) כי כשמספר היחידות לא מתחלק בול בין מספר הסועדים והמנה כל כך מוצלחת קצת מבאס שצריך לריב על/לחלק את הכיסון האחרון. 

הוספת הבשר לתפריט מחייבת פשרה בגיזרת הקינוחים (המסעדה כשרה כזכור) ולכן די חששנו להזמין קינוח אבל התחשק אז הימרנו על המוס שוקולד (42). היה בסדר אבל אי אפשר להשוות את זה לקטיפטיות של מוס שוקולד חלבי.

לסיכום. ארוחה מצויינת. הורגשה יד טובה בכל המנות. אם יש מקום בבטן עדיף עוד מנה מלוחה על חשבון קינוח. אני מקווה שהם יצליחו לשבור את תקרת הזכוכית שיש באילת למסעדות שהן קצת מעבר (עיין ערך ג'וזפין שנסגרה ולוייתן שהתברגרה) ויכול להיות שהם פיצחו את השיטה עם שילוב של כשרות פלוס מסעדה שפתוחה במשך היום כמסעדת חוף משודרגת. אנחנו בוודאות נחזור לביקור נוסף.



השירשור המלא:

 

powered by my little forum