אריא (דיווחים מהארץ)

מאת Gרר , Friday, March 19, 2021, 18:15 (לפני 1127 ימים)
נערך על ידי Gרר, Sunday, March 21, 2021, 07:06

אחרי שבמשך חודשים הזמנת שולחן היה אפשר לעשות רק בחנות רהיטים, שמחנו סוף סוף לגהץ את התו הירוק ולהזמין שולחן במסעדה. כן. יש דברים כאלה, מסתבר, שאתה מגיע לאיזשהו מקום, יושב ליד שולחן ומגישים לך אוכל!!! לא עם שליח בקופסאות פלסטיק, אלא ממש משקיעים ומגישים אותו בכלים נאים. בואננה נראה לי שזה קונספט שיכול להצליח. שווה לנסות את.זה. וואו. כמה שהתגעגענו. 

במאמר מוסגר, בלי קשר למסעדה, אם יש משהו שמרגיש כאילו הוא עבר איזה שינוי לרעה בשנה הזו - אלה המחירים של Get Taxi. אני זוכר שכבר לפני הקורונה העדפתי את Yango שאצלם אתה יודע מה המחיר הצפוי ואפשר להחליט מראש אם לנסוע לאן שרצית או ישר לטיפול נמרץ, אבל אתמול Yango לא כל כך עבד לנו ובכל מקרה זכרתי שההבדלים ביניהם היו בקטנה. אתמול זה הרגיש כאילו מישהו אמר: טוב, הם לא יזכרו כמה עלתה נסיעה במונית לפני הקורונה, אז יאללא. בוא נקפיץ את המחיר.

הבעיה שאני כן זוכר כמה עלתה נסיעה מגבעתיים לתל אביב, ואני לא זוכר נסיעה שבה המחיר, כולל ה-5 שקלים שמוסיפים על ההזמנה, היה כל כך אסטרונומי. ואל תתחילו איתי כמו נהג מונית... רגע אתה מדבר על תעריף 2? בלילה? כן. אני מדבר על תעריף 2. בלילה. כי זה התעריף היחיד שאני מכיר. ביום יום יש אוטובוסים. bubble. אופניים. רגליים. מונית זה ללילה. וגם בלילה זה אף פעם לא הגיע למחירים האלה. אז נכון שתל אביב קצת מפורקת והנהג צריך לעשות סיבובים. אבל עדין. עם סיבובים המחיר היה מגיע ל-50 שקל. על 52 שקל כבר היית אומר יו בואננה מה זה המחיר הזה. אתמול - בחזזור --> 67 שקלים?!?!!?!?! מנחלת בנימין לגבעתיים? בפעם הבאה בהלוך אנחנו לוקחים באבל ומרוויחים עוד שתי מנות באותו כסף. זה לא שפוי. 

שלא נדבר על זה שהנהג, שהיה דתי, כמעט עשה תאונה בהלוך כשהוא שאל אותנו לאיזו מסעדה אנחנו הולכים - חלבית או בשרית, ואני בלי לחשוב פעמיים הכרזתי חלבי "ו" בשרי, עם דגש על ה"ו", והוא כמעט התפלץ. האמת שאני די מבין אותו. אצלו חלבי זה מה שאוכלים בשבועות, בשרי זה מה שאתה מוריד מהמנגל ביום עצמאות, כשחושבים על זה ככה - זה באמת לא מסתדר בארוחה אחת, אז האישה אמרה לו "בשרי, בשרי" ואני חשבתי לעצמי על עולם שלם של Sea Food שהבנאדם לא מכיר בקיומו הקולינארי אבל לא אמרתי כלום כי אחרי כל כך הרבה זמן בלי מסעדות העדפתי שבכל זאת נצליח לפחות להגיע למקום.

המסעדה הראשונה שנבחרה לפתוח את הפרק החדש בחיים הקולינארים שלנו היתה אריא, שתמיד רצינו לבקר בה אבל אף פעם לא יצא. הנמכת הציפיות עבדה הפעם שעות נוספות. בכל זאת הענף לא עבד הרבה זמן. הרבה מהצוות התחליף. הרבה חדשים. פה ושם מאנשים שכתבו על ביקור במסעדה זה הרגיש כאילו העסק עדין חורק. קיוויתי שהנהג מונית יבקש רחמים עלינו אפילו שאנחנו הולכים למסעדה של "ו". בשר "ו" חלב. 

ברגיל פועל במסעדה גם בר. כרגע פעיל רק החלק העליון, של המסעדה. אהבנו את העיצוב. בניין עתיק עם קורות עץ על התקרה ותמונות על הקירות. פחות אהבתי את התאורה שהיא מאד לא אחידה. חשוך בכללי אבל עם ספוטים מאד חזקים שיוצריים "איים" של אור בוהק. אנחנו ישבנו בדיוק מתחת לספוט כזה וזה די הרס את התמונות (או שהטלפון כבר שכח איך מצלמים אוכל). גם הצבעים יצאו מוזרים וגם הרבה "צל" מהתאורה. קחו בחשבון שהתמונות הפעם ממש לא משקפות.

פתחנו בסלסלת לחמים עם בייגל'ה ירושלמי ולחם שיפון. חייב לתת פלוס על המחיר של הסלסלה. 10 שקלים לסלסלת לחם נראה לי מאד הוגן. מצד שני מינוס על זה זה שהלחם הגיע קר. אולי זו סטייה משפחתית אצלנו, אבל לחם לטעמנו צריך להיות מוגש חם. במיוחד זה הוריד לבייגלה הירושלמי, שיכל לקבל שידרוג אם היה מגיע חם. לשיפון זה לא הזיז, הוא היה סופר מוצלח גם ככה. עם הלחם הוגש ממרח מאד מאד לימוני, על הסף של להיות too much לימוני אבל מבחינתי בסדר גמור, והממרח השני - של חצילים - היה ממש טעים. הייתי בכיף לוקח מזה קופסה של קילו הביתה. ושוב סליחה על הצבעים המעוותים של התמונה. יש סיכוי שאם חייזרים בדיוק מתכננים את הפלישה לכדור הארץ והם רואים את התמונה הזו הם אומרים לעצמם OMG אם זה הצבע של האוכל שלהם אז בואו נחפש כוכב אחר. אז אולי בכל זאת התמונה הזו תרמה משהו לאנושות.

מהתפריט בלט מאד לטובה הדף של המנות הראשונות. אם האלוהים של הנהג מונית היה בורא את האדם עם יכולת קיבול אינסופיות הייתי אומר למלצרית שפשוט תביא לנו את כל הדף הראשון. הכל שם נראה מאד מזמין. דווקא דף העיקריות, עם כל מיני דגים שלמים וכו', נראה פחות מזמין, אז הלכנו על ארבע מהראשונות.

ראשנות הגיעו שלוש סקאלופס צרובות (72) על קרם שקדים וציר סרטנים שהוסיף הרבה עומק למנה. בתפריט כתוב צימוק איראני אבל כנראה שהסכם הגרעין לא מאפשר להכניס את זה למנה אז לא איתרנו אותו. ההכנה של הסקאלופס - פשוט פרפקשן. כל הכבוד למי שהוריד אותן בשניה הכי מדוייקת שאפשר. הרוטב עשה את שלו. מנה שפשוט חובה להזמין שם. 10/10. השבירת צום הכי טובה שאפשר היה לחלום עליה. 

אחריה שחתה לשולחן שלנו זרוע של תמנון (48) שהוגש עם ציזיקי. אם מה שיש לי להגיד על המנה הזו זה שהציזיקי היה ממש טעים אז אפשר להבין שהיא היתה המנה הפחות מוצלחת בארוחה. עיקר הבעיה היתה הזרוע הנטויה. היא היתה קצת צמיגית, ולפי דיווחים שעברתי (הזדמנות להזכיר לכולם שיש לנו מנוע חיפוש...) גם "אבנר מבקר" מציין שהתמנון היה מאד over. אז יכול להיות שזה לא עניין של over אלא שזה מה שאפשר לנפק מהחומר גלם הספציפי הזה, אבל זה הוריד מאד את המנה. היה גם טוויל שבעיקר היה נחמד לאכול איתו את הציזיקי. אבל לסך הכל של המנה לא כל כך התחברנו, ותודה לספוט על הצל שהחשיך חצי מנה.

המנה הבאה - שוב נסיקה חיובית. שקדי עגל (72) שאנחנו לא יכולים לראות בתפריט ולא להזמין... גם כאן, כמו בסקאלופס, הצליה היתה בול. השקדים עם מרקם שומני מאד פשוט התמוססו בפה. הוגש על קרם כרוב (איך מצליחים להפיק מכרוב משחה כל כך מוצלחת?). מנה שהיא יותר מדי טובה בשביל לאמלל אותה עם תמונה כל כך לא מוצלחת, אז על התמונה הזו אני אוותר. אבל דפינטלי לחובבי השקדים זו מנה שהיא מאסט.

אחרונה בשרשרת הראשונות - שישברק (62) ממולא בקישוא וגבינת המאירי, כמובן עם קציפת יוגורט כבשים ופרוסת קישוא בצד. הכיסונים היו מעולים. בצק נפלא ואהבתי את המילוי הגבינתי. ממש לא חסר לי הבשר. היוגורט היה לי קצת אנמי על המנה, אבל אני חושב שזה בעיקר בגלל המקום שלה בסדר הוצאת המנות. יכול להיות שאם היא היתה מוגשת שניה, אחרי הסקאלופ, הדומיננטיות של הרוטב היתה יותר מודגשת. כאן אחרי מנות עם טעם מאד חזק (הציזיקי של התמנון וושקדי העגל) העדינות של היוגורט קצת הלכה לאיבוד. אבל סך הכל גם כן מנה מוצלחת. הייתי מדרג אותה במקום השלישי בארוחה הזו, כי הסקאלופס והשקדי עגל היו באמת מושלמים.

לקינוח בחרנו מהספיישלים של היום בטארט לימון (54) שהיה מעולה. פרוסה ממש ענקית שלא הצלחנו לסיים. על הגלידה ויתרתי כך שאין לי מה להגיד עליה אבל למי אכפת גלידה כשיש לך טארט לימון מוצלח לפצח. 

יחד עם הארוחה שתינו סלע של יקב צובה, שהוא למעשה הקברנה סוביניון שלהם. הוא היה בסדר, אבל חסר לי עוד קצת עומק בשביל שהוא יהיה ממש בול. תומחר ב-46 שקלים לכוס. מי האמין שכוס יין בתל אביב תעלה פחות ממחיר נסיעה במונית לגבעתיים 

השירות, הפחד הגדול שלנו, היה בסדר גמור. מסתבר שגם אחרי שנת קורונה אפשר לתת שירות טוב מאד, לתשומת לב המסעדות שמשתמשות בקורונה כתירוץ... 

לסיכום. ארוחת פתיחה מוצלחת מאד. 2 מנות מושלמות (הסקאלופס והשקדי עגל) שתים טובות מאד (השישברק והקינוח) ועוד אחת ככה/ככה (התמנון) הוא מאזן מוצלח מאד גם אם לא לוקחים בחשבון שנת שבתון של עולם הקולינריה. אם הבאסה היחידה מערב כזה הן התמונות שצילמנו ומחירי הנסיעה - אז אפשר לסמן את הביקור באריא כהצלחה גדולה ומאד נשמח לחזור ולנסות עוד מנות מהראשונות שלהן.  על הסקאלופס והשקדים, מן הסתם, לא נוותר גם בביקור הבא.