לונא ביסטרו, נצרת (דיווחים מהארץ)

מאת Gרר @, Friday, April 26, 2019, 19:39 (לפני 88 ימים)
נערך על ידי Gרר, Thursday, May 16, 2019, 20:25

אחרי שסיימנו להנות מפריחת התורמוסים בנחל תבור, שזו בדיוק העונה לבקר בו, רגע לפני שהכל הופך צהוב, נסענו בפורום המשפחתי לנצרת לנסות אל "לונא ביסטרו", מסעדה ערבית שקראנו עליה דיווחים טובים.

המסעדה נמצאת בקניון "ביג", ממש בכניסה לנצרת מכיוון עפולה. כדי לחסוך חיפוש הנוסחה היא לעלות לקומת המסחר הראשונה, לחפש את זארה, וממש מול הכניסה לזארה יש מעלית נוספת שעולה לקומת הגג של הקניון, שם נמצאת המסעדה.

מהחלונות של המסעדה אפשר לראות את הבתים של נצרת. נראה לי שבלילה עם האורות (על אחת כמה בכריסמס...) המראה יכול להיות מקסים. ביום, עדיף להתרכז בצלחת :-D העיצוב של המסעדה מודרני. יש אפילו בר קטן. למי שנכנס במקרה יהיה קשה לנחש שמדובר במסעדה עם תפריט ערבי שכולל את כל הלהיטים הקבועים אבל עם לא מעט טוויסטים.

אכתוב על המנות בסדר שאנחנו הזמנו אותם, והוא גם זה שנראה לנו הכי הגיוני. בשל הלחץ הרב במטבח הן הוגשו בסדר קצת אחר, לא ממש אופטימלי, אבל קיבלנו בהבנה. זה בטח עדיף על פני לחכות יתר על המידה. זו גם ההזדמנות להגיד שהבנות של המשפחה היו רעבות מאד, כך שכמעט כל התמונות צולמו אחרי שנאלצתי לקרוא אותן לסדר אחרי ההתנפלות הראשונית ולבקש מהן לסדר מחדש את המנה תוך העלמת הביסים עד כמה שאפשר. שלא תחשבו שהם מגישים מנות שאנשים כבר נגסו בהם :-)

מהראשונות, שנקראות בתפריט "טעימות נצרת", הזמנו מנה של עלי ליקוט מקומיים. הטעם הבולט הזכיר תרד, אבל אני לא מומחה בעלי ליקוט אז לא לתפוס אותי במילה. קצת לימון. צנונית. ומפוזרים מלמעלה - שבבי בצל מטוגן שהוסיפו קראנצ'יות. מאד פשוט. מאד טעים.


הבאבא גנוש במהדורה של חציל. לבנה. רימון. פלפל. עלי נענע. קצת קרוטונים בשביל, שוב, להכניס קצת קרנצ'יות. מאד אהבתי את התוספת הזאת. היא באמת נתנה ערך מוסף. אם להיות קטנוני - הייתי מעדיף את המנה מעט יותר קרירה מהטמפרטורה בה הוגשה. אני חושב שזה היה מבליט יותר את המרכיבים. 


סיגרים זה נושא כאוב בהרבה מסעדות וכאן מגישים סיגר שווארמה. לא ממש ידעתי למה לצפות. הגיעו ארבעה סיגרים (נחשו מי קיבל שניים...) עם בצק מושלם. המילוי, ככל הנראה עוף (סורי על החוסר מקצועיות, זו פשוט היתה המנה הראשונה שהגיעה והיא די נטרפה), אם היה אפשר לחשוב שבגלל השם שאוורמה זה יהיה תפלצת של תבלינים - זה היה ממש להיפך. מאד עדין. מאד מדוייק. בצד - איולי ששוב, התנצלות על החוסר מקצועיות, השתלב היטב. יאממי. בתמונה אפשר לראות את הקצב שבה הקטנה מסוגלת לטרוף מנה כשהיא רעבה :-)


מנה נוספת - ספיחה. בצק שקצת מזכיר פיצות דקות. מי שאחראי פה על המאפים ראוי לתשבוחות. הבשר עף פעם ועף פעמיים ושוב פעם אתה מערים אותו בחזרה על הבצק ואוכל קצת במזלג וקצת ביד ולבצק זה כאילו לא אכפת. עם מילימטר וחצי עובי הוא נושא בכבוד את כל הכבודה הזאת לא חושב אפילו להתחיל להתפרק. מה שפחות אהבתי במנה זה התיבול של הבשר. לא שהיתה בעיה כלשהי בהכנה, סתם התבלינים לקחו את זה לכיוון שאני פחות מתחבר איתו אבל זה באמת סובייקטיבי לגמרי. ושוב, המאפה המקורי היה באורך של כשלושים סנטימטר. נאלצתי לצלם אחרי שהוא הותקף על ידי הרעבות של השולחן.


אחרון חביב - השושברק. לא חושב שיש מסעדה ערבית שלא מגישה גירסה של המנה הזאת ולא חושב שיש מנה שאכלתי כל כך הרבה גירסאות ממנה כמו השושברק. בגירסה של לונא הבצקניות היו מהסוג הקטן. הבצק מעט עבה, כדי לפצות על הגודל, אבל עבה ממש במידה. בפנים בשר. היוגורט נטה לחמיצות יותר מודגשת, וזו גם הסיבה שהמנה נפסלה על ידי הקטנה. חבל, כי אני חושב שעם קצת יותר סובלנות לחמיצות זו היתה גירסת שושברק מצויינת.


מהקינוחים בחרנו רק מהסקרנות מנה שהיא כנראה רחמנא ליצלן: כנאפה נוטלה. חוזר שנית: כנאפה נוטלה. את מקום הגבינה המסורתית החליפה שכבת נוטלה. מצד אחד - אני חייב להודות שזה היה די ממכר, כנראה בגלל שכל דבר שיש בו נוטלה הוא ממכר. מצד שני זה בכל זאת יותר גימיק מאשר איזו המצאה קולינארית מטורפת. מצד שלישי: כקינוח לילדים - יש מצב שזו תהיה הכנאפה הראשונה שהילד שלכם יסכים לאכול :-) הקטנה, בכל אופן טרפה (והיא בוגרת הכנאפה של קשאש, אז היא יודעת דבר או שנים בכנאפה). נקודת קטנוניות שלי - הרטיבות של הסירופ הורגשה יתר על המידה וזה קצת הוריד לי מהמנה. אבל כגימיק - זה היה בהחלט מפתיע. ואיך יודעים שהבנות כבר לא קרועות מרעב? סוף סוף נתנו לי לצלם את המנה לפני ההתנפלות עליה :-)


המסעדה שייכת ללונא זרייק, שהקפידה להסתובב בין השולחנות, נידבה את עצמה לייעוץ לפני ההזמנה וגם שאלה איך היה בסיום. מי שמחפש את המטבח הערבי הקלאסי על פי המתכון של הסבתא רבא - כנראה שזה לא המקום. אני דווקא אוהב שלוקחים מטבח קלאסי ומשחקים איתו כמו שצריך וכאן יודעים את העבודה. שאפו גדול למי שאמון על הבצקים ובכלל על הדיוק בכל המנות והיד הטובה במטבח. המחיר - כולל שתי כוסות יין של יקב אשכר - 280 שקלים. די בלתי נתפס במונחי מחיר של 2019. נקודה חיובית נוספת - הגישה למקום מאד קלה, זה בקניון, יש חניה בקלות ובלי להתאמץ בסמטאות הצרות של נצרת.

אם אתם באיזור - מומלץ בחום.

לא הייתי רוצה לעמוד בין הקטנה לבין הצלחת שלה

מאת החתולית @, Friday, April 26, 2019, 20:09 (לפני 88 ימים) @ Gרר

כשהיא רעבה :-P

הכל נקרא טוב, עד שהגעת לכנאפה נוטלה שבעיני היא חילול הקודש, בערך כמו קרמבו מוקה.

לגבי הכנאפה

מאת Gרר @, Friday, April 26, 2019, 20:13 (לפני 88 ימים) @ החתולית

אני מסכים איתך... כמו שכתבתי אני חושב שזה שייך למחלקת הגימיקים, אבל כקינוח לילדים - זה להיט.

תודה על הדיווח שעשה חשק. שילוב התמונות בטקסט

מאת סבתא רות-רות, Friday, April 26, 2019, 21:10 (לפני 88 ימים) @ Gרר

ממש מוצלח והצילומים מצויינים.

powered by my little forum