אילת בספונטניות, כי יש איסרו חג להעביר (דיווחים מהארץ)

מאת Gרר @, Tuesday, October 22, 2019, 19:59 (לפני 44 ימים)
נערך על ידי Gרר, Wednesday, October 23, 2019, 08:45


רק אלוהים, אולי, מבין את ההתעקשות של מערכת החינוך על חופש באיסרו חג, יום שבו ההורים עובדים, הסבים והסבתות כבר מותשים וההיעדרות של הילדים מבית הספר היא אולי הקשה ביותר מכל "עיסקת החבילה" של חופשת סוכות בבתי הספר. למזלנו ושמחתנו שילוב של מזג אויר מצויין באילת (מי היה מאמין בסוף אוקטובר?) והאישה שהצליחה למצוא לנו דיל טוב בדקה ה-90 הביא אותנו לבלות את שלושת הימים ראשון - שלישי בדרום הרחוק, ולהעלות סוף סוף אחרי כמה שנים טובות דיווח מהים האדום.



מאפיית לשה, מצפה רמון

מאת Gרר @, Tuesday, October 22, 2019, 20:13 (לפני 44 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Wednesday, October 23, 2019, 10:59

בדרך לאילת עצרנו במאפיית לשה, במצפה רמון. מקום קטן, קצת צפוף כשנכנסים יותר משתי משפחות. חלות ולחמים בצד אחד. מלוחים בצד שני. קצת מתוקים על השולחן. שני שולחנות בחוץ. בפנים חצר שבה עשו סוכה. בדרך לחצר עוברים דרך מוקד ההתרחשות, אגף התנורים, משם מוציאים כל הזמן מאפים לפרונט.

לקחנו אוסף של מאפים, גם מלוחים וגם מתוקים. צילמתי את הכל ביחד, כפי שהנחנו על השולחן בסוכה. מקווה שאפשר לראות היטב.

מהמאפים המלוחים אפשר לראות משמאל מאפה עם גבינת רוקפור. באמצע ומימין מאפה שקשוקה ומשמאל מאפה אנטיפסטי. שלושתם - מאד טעימים, אבל, שלושתם לא חמים בכלל (טמפרטורת החדר לחלוטין) ולשאלתנו אחרי שכבר קנינו נאמר שלא ניתן לחמם. למה לא ניתן לחמם אני לא יודע, כנראה חוסר רצון להתעסק עם זה, אבל מה שאני כן יודע שזה שההנאה מכולם נפגמה בגלל זה. הכי סבל מזה המאפה של השקשוקה (ממש לא כיף לאכול שקשוקה קרה). שני אחריו האנטיפסטי. רק המאפה עם הגבינות היה בסדר למרות ההגשה הקרה. ממש ממש חבל, כי שלושתם היו ממש טעימים.

למעלה קיש כרישה קטן. יש אותו בשני גדלים אנחנו לקחנו דווקא את הקטן - וחבל, כי דווקא הוא שהיה חם הצטיין.

מהמתוקים לקחנו מאפה קינמון שהיה סבבה לגמרי וטארט שוקולד שגם היא שמרה על הרמה הכללית.

בסך הכל - רשמנו פלוס גדול על המקום מבחינת הטעם, ובהחלט נשמח לחזור אליו כי הוא נמצא בול באמצע הדרך בין תל אביב לאילת והוא גם פתוח בשעות נוחות (להבדיל מוות קורנמל למשל, שכבר פעם שניה שאנחנו עוברים לידה כשאנחנו יוצאים בשבע וחצי מתל אביב כדי להספיק - היא עדיין סגורה) אבל בפעם הבאה נרשום לעצמנו לקחת רק מה שחם. ממליץ בחום למאפיה בכל זאת לחשוב על אופציית חימום. זה ממש חבל שאתם יורים לעצמכם ברגל ו"מורידים" בצורה ניכרת מאפים ממש ממש טובים.

לא רשמתי מחירים אבל למיטב זכרוני כל הארוחה הזו כולל קפה ומיץ תפוחים מצויין עלתה משהו כמו 150 שקלים.


מלון המלך שלמה, אילת

מאת Gרר @, Tuesday, October 22, 2019, 20:47 (לפני 44 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Tuesday, October 22, 2019, 20:53

בדרך כלל אני לא נוהג לכתוב על מלונות, אבל אני חייב להגיד שהמלון, שנבחר בעיקר בגלל הדיל ושזו פעם ראשונה שאנחנו שוהים בו, ולכן הגענו אליו בחשש כבד שלא להתאכזב - התגלה כהפתעה גדולה.

המלון עבר שיפוץ חלקי שכולל, למיטב הבנתנו, את השטחים הציבוריים וחלק מהחדרים.

החדר שבחרנו (הבסיסי) דוקא לא עבר שיפוץ אבל הוא היה סבבה לגמרי. רחב, נקי ומאובזר טיפ טופ, כולל ערכת קפה ומקרר קטן. המזגן היה ממושמע ועבד פרפקט. זרם המים - מעולה, פרמטר שהרבה מלונות נופלים בו. אם להתאמץ כדי להגיד משהו ביקורתי אז האטימה לרעש מבחוץ לא היתה מושלמת, אבל זו צרה רבתי כמעט בכל מלון שבו לנו באילת. לא זכור לי פעם אחת שלא שמעתי רעש מהבריכה או מהרחוב או מהמסיבה של המלון ממול.

מתקנים - checked. שתי בריכות מחוברות גדולות. בריכה קטנה. ביניהם מדרגות שמאפשרות ישיבה בתוך המים. מגלשת מים נחמדה. איזור ילדים ממש נחמד - עם קיר טיפוס, מגלשות וחדרים עם איקס בוקס וכל מיני הפעלות נוספות. צוות בידור עם תכנית מאד מגוונת. זה לא מלון שהייתי הולך אליו לבד עם האישה, כי בחופשה כזוג אתה דווקא מחפש את המלונות השקטים (מבחיתנו רויאל ביץ הוא המועדף) אבל לחופשה משפחתית זה המלון הכי טוב שנתקלנו בו באילת עד כה.

מבחינת אוכל - קודם כל בקבלת פנים, מה שבדרך כלל המלונות מסתפקים בלשים מכונת מיץ כאן מקבל את פני המגיעים מבחר של עוגיות מלוחות ומתוקות, פירות יבשים, חטיפים, ועוד. מגוון באמת יפה שמדבר גם לגדולים וגם לקטנים. כבר בזה נרשם פלוס לטובה.

ארוחת בוקר - מבחן אולטימטיבי נוסף מבחינתנו של כל מלון - הפתעה נוספת. מבחר ממש ממש יפה של מאפים, לדעתי במאפים המלוחים מבחר גדול יותר אפילו מזה של הרויאל ביץ. לא רק בורקסים כדי לצאת ידי חובה אלא גם קישים שונים, פיצות, לחמים מוצלחים. באמת מבחר ראוי לציון. קצת פחות מסתדר לי עם ארוחת בוקר - לזניה ופסטות בשמנת - מסתבר שדווקא נחטפו על ידי הילדים. סלטים, גבינות, דגים מלוחים, ביצים (כולל שקשוקה קצת חריפה שאהבתי) כל זה כמובן ברור מאליו.

במתוקים - עוגות גבינה - קרה וחמה. עוגת סולת. עוגות שמרים (תפוחים, קינמון). בזוית העין נראה לי שראיתי גם מאפים בסיגנון עדות הבאקלאווה. פנקייקים - שוב, המלון למשפחות אז גם זה נחטף על ידי הילדים.

אם להיות ממש ביקורתי אז אם החלק של המלוחים מושלם בעיניי - דווקא המתוקים זקוקים להשחזה מסויימת. העוגות שמרים היו רחוקות מהרמה של המאפים המלוחים והאמת שבמקומם הייתי שמח לקבל קרואסונים "רגילים". אבל סך הכל באמת שהמבחר שם היה מעל ומעבר וגם כאן אם היה לי חשש להתאכזב - לא חושב שארוחת הבוקר כאן נופלת משל הרויאל ביץ'.

המיקום של המלון מוצלח - מאחרי מלכת שבא. שלוש דקות הליכה מביאות אותך בול לאמצע של הטיילת. שלוש דקות הליכה לכיוון השני - לאייס מול. אופציות חניה יש להם לא מעט, רובם לא במלון עצמו אבל במרחק קצר ממנו.

לסיכום - בפורום משפחתי בהחלט ובהחלט שנחזור למלון. הוא עלה על כל הציפיות.


יפה שהם שומרים על רמה במלך שלמה

מאת החתולית @, Wednesday, October 23, 2019, 09:59 (לפני 44 ימים) @ Gרר

שנחשב למלון היותר יוקרתי שלהם למשפחות. אחד הותיקים, והם מקפידים לשפץ אותו מדי פעם.

בהחלט. אין ספק ששיפוץ עושה נפלאות למלון

מאת Gרר @, Wednesday, October 23, 2019, 11:04 (לפני 44 ימים) @ החתולית

מלון אחר שעבר שיפוץ רציני והיינו בו עם הקטנה שעוד היתה יותר קטנה הוא רימונים, אבל הוא נפל, ובגדול, דווקא על סעיף ארוחת הבוקר. הרבה דברים שנראו טוב אבל כשלו במבחן הטעם. מקווה שהם שיפרו מאז.


פאגו פאגו, אילת

מאת Gרר @, Tuesday, October 22, 2019, 20:54 (לפני 44 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Wednesday, October 23, 2019, 08:13

לפני כמה שנים ביקרנו בפאגו פאגו ולא עפנו על המסעדה ואפילו לא זכור לנו אם הבעיה היתה באוכל או בשירות או גם וגם, אבל מיעוט אופציות בערב חג (ועוד לשולחן של שישה, כי נסענו עם חברים) הותיר אותנו עם פאגו פאגו כאופציה היחידה והחלטנו לתת עוד צ'אנס. המסעדה קרובה מאד למלון, ממש שלוש דקות הליכה. אם קלטתי את הראש של האדריכל נראה לי שהכוונה היתה שהעיצוב ייראה כמו ספינה גם מבחוץ וגם מבפנים כשמכל החלונות רואים את ההמים שמסביב.

עיקר התפריט של המסעדה מושתת על מאכלי ים, אבל יש לא מעט אופציות בשריות וצמחוניות. התפריט מוגש על טאבלט עם צילומים, גימיק שבדרך כלל מעורר חשש אבל האמת שמאד נוח במיוחד במקום יחסית חשוך כמו פאגו פאגו.

פתחנו עם ניוקי צנובר ותרד. התאורה שם הקשתה מאד לצלם. כאמור החלל חשוך יחסית והאור מגיע מספוטים שיוצרים איזורי אור וחושך. התמוה הזו לא יצאה משהו אבל העלתי בכל זאת.

הניוקי היו מושלמים. ניוקי קלאסים כמו שניוקי צריכים להיות. גילוחי פרמזן אף פעם לא הרגו אף אחד. רוטב חמאה ושום נראה קצת דליל בתמונה הזו אבל הוא היה בסדר גמור במציאות. מנה שבהחלט הצליחה להפיח אופטימיות ביחד להמשך.

אני בחרתי בשתי ראשונות כי התחשק לי לגוון. הראשונה שבהן - מרק פירות ים על בסיס חלב קוקוס. למרות חוסר אחידות בפירות הים שחלק היו מוצלחים יותר וחלק הרבה פחות - המרק היה טעים. אולי לא המרק הכי עשיר שאכלתי בחיים אבל עדין סבבה. הכמות קצת גדולה על בנאדם אחד. כמנה ראשונה אפשר אפילו קצת להקטין את הגודל כי זה קצת ממצה את עצמו בשלב כלשהו. אבל העיקר שטעים.

הראשונה הנוספת - קלמארי סגול. מנה של ערב רב שהיו בה גם עגבניות ובצלים צלויים והכל נח על קרם חציל וטחינה ירוקה. לטעמי - המנה המוצלחת בארוחה. הערב רב הזה השתלב מצויין. מאד אהבתי את העומק שהטחינה וקרם החציל נתנו למנה. היה ממש כיף לאכול אותה ודווקא כאן אין תלונות לא על הגודל ולא על פירות הים.

האישה בחרה בפילה מוסר ים על קרם חציל. ב-2015 כשאבי אפרתי כתב על המנה הוא התבאס מהדג שהיה יבש. הפעם הדג היה תקין וגם כאן העסק התחבר בצורה מוצלחת.

לקטנה הזמנו ניוקי עגבניות וזוקיני מהמנות הצמחוניות. אישית פחות התחברתי לטעמים של המנה והיא היתה הפחות מוצלחת בעיניי, אבל לקטנה זה דווקא היה מוצלח.

קינוחים בחרנו שנים. האחד - קרם ברולה עם דובדבני אמרנה שצולם אחרי שקצת שברנו את שכבת הסוכר. בדרך כלל אני לא אוהב דובדבני אמרנה. הם תמיד מרגישים לי מוגזמים מדי. דווקא בקרם של הברולה הם השתלבו לא רע והוסיפו טוויסט נחמד. בשכבה העליונה היו אזורים שקיבלו קצת יותר מדי קירמול לטעמי. זה הוריד קצת מהמנה, אבל בקטנה. סך הכל מנת ברולה לא רעה.

הקינוח השני נבחר על ידי הקטנים - טירמיסו שהוגש עם בישקוטים והיה לא פחות מוצלח מהברולה. היו אפילו שנתנו לו ציון יותר טוב מהברולה.

לסיכום. כמו עם המלך שלמה גם לפאגו פאגו הגענו עם ציפיות נמוכות. קיווינו בעיקר לא להתאכזב, ובסופו של דבר יצאנו משם בתחושה טובה. זו לא מסעדה עילית שעובדת עם חומרי גלם מטורפים ועודפי יצירתיות. הכיוון הוא הרבה יותר משפחתי, מכוון לרוחב, אבל להבדיל מהביקור הקודם שבה גם אנחנו (וכנראה גם אבי אפרתי) נפלנו על תקופה לא טובה של המסעדה, הפעם הרמה הכללית היתה סבירה מאד ומורגש שמשהו טוב עבר על המסעדה. המקום עבר ניעור רציני ובהתחשב בהיצע הבעייתי שיש באילת זו בהחלט תוספת נחמדה לאופציות שיש לעיר להציע.

מאמין שנחזור לשם גם בעתיד, אבל אם הפעם הגענו בחשש מסויים אז בפעם הבאה כבר נגיע עם רמת ציפיות הרבה יותר גבוהה אז אנחנו מקווים שיידעו לשמר את הקיים.


פאגו פאגו, אילת

מאת מנטיסה @, Wednesday, October 23, 2019, 07:25 (לפני 44 ימים) @ Gרר

דובדבני אמרטו או אמרנה ?
#אני קרציה שניטפלת לדברים הקטנים


טוב שאת קרציה! כי אני כבר קצת סנילי בגילי...

מאת Gרר @, Wednesday, October 23, 2019, 08:15 (לפני 44 ימים) @ מנטיסה
נערך על ידי Gרר, Wednesday, October 23, 2019, 08:36

אז נתת לי את ההזדמנות לתקן בגוף ההודעה. אמרנה כמובן. את הליקרים השארנו בארון הפעם :-)

אגב אני מתבלבל גם באופן קבוע בין מייבש כביסה למדיח כלים. אצלי הכלים תמיד נכנסים למייבש... מילולית כמובן. 



קלעת בול בנושא הארכיטקטוני

מאת החתולית @, Wednesday, October 23, 2019, 10:01 (לפני 44 ימים) @ Gרר

שוב, מקום ששומר על הרמה שלו וקצת מתעדכן מדי פעם. 

פאגו פאגו, אילת

מאת Foofoo, Wednesday, October 23, 2019, 11:06 (לפני 44 ימים) @ Gרר

פאגו פאגו בעבר היתה בסוג של יאכטה ושם היתה לי את חויית הקלמרי הכי צמיגית אי פעם בחיי. 

לא אוהבת את המבנה החדש ונמנעת מלאכול שם כשמזדמן לי. 

לוויתן, אילת

מאת Gרר @, Tuesday, October 22, 2019, 23:13 (לפני 44 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Wednesday, October 23, 2019, 11:08

בעיר שבה האירוע הקולינארי הכי בולט הוא האיש המסכן ששורף את עצמו על הגשר הגשר כדי לשדל אנשים להכנס לשיפודיה ממול, לוויתן היא ההצלה לחובבי האוכל באילת. אי שם בסוף הטיילת על הצלע של מלון הרודס. לא קרוב מדי לג'אנקיות של מרכז הטיילת אבל מספיק קרוב בשביל לא להזדקק לחסדים של נהגי המוניות.

לא צילמתי את פנים המסעדה אז אגיד תודה לישראל היום שצילמו את החלל שבו ישבנו. חוץ ממנו יש גם חלל נוסף ואיזור בכניסה שמסודר יותר במתכונת של בר.

לפתיחה הוגש לחם לבן (חם!! איזה כיף) עם חמאת עשבי תיבול מצויינת. זה שהוא חוסל עוד בטרם צולם אומר הכל.

מהראשונות בחרנו שתים. האחת שאהבנו מאד בביקור הקודם - מח טלה בציפוי מטוגן עם רוטב צ'יפוטלה חריף. למי שמתגבר על הרתיעה מהאיבר הלא שגרתי זה פשוט מעדן. הקונטקסט בין הפנים עם המרקם המיוחד שקשה לי קצת להגדיר במילים לבין הפריכות המושלמת של המעטפת והקונטרסט בין העדינות של המח לבין הפאנצ'יות של הרוטב... וואו. חבל רק שהתמונה התפקששה אבל אני אעלה בכל זאת כי זאת באמת מנה שאנחנו מפנטזים עליה שבועות אחרי. פרס האומץ לקטנה שטעמה. לא היתה במאה אחוז שלמה עם המרקם אבל גם לא פסלה את המנה. שאפו עליה.


הראשונה הנוספת - מנת תמנונים עם נקניקיית טלה ושעועית ועוד דברים טובים. גם היא מאד מוצלחת.

לקטנה הזמנו שרימפבורגר שיד נעלמה שלחה לשף של המסעדה את התמונה שלה כשהיא בולסת אותו. נראה לי שהוא היה מרוצה וגם היא. האמת, אין לי שום מילה לכתוב על המנה הזו כי אחרי ששנים כבר טעמו ממנה העדפתי לא להסתבך עם הקטנה. הדבר היחיד שהצלחתי לטעום זה את הרוטב מהלחמניה שקצת התפרקה תוך כדי אכילה, וכיוון שהיא קיבלה לחמניה חליפית יכלתי לפחות להנות מהרוטב. עוד משהו ממכר שיצא לי לנשנש מהמנות שהזמנו לילדים היה הבשר המפורק ברוטב ברביקיו שהוגש (לבקשתנו) בצד ה"ביג מס" שהזמנו לאחת הילדות.

עיקריות שלנו. בטן חזיר על תירס מוקרם. OMG. ב-MKR נורא מחשיבים את ה"קראקלינג". ה"קריספי סקין" הוא מאסט מבחינתם גם במנות דג וגם במנות של בטן חזיר תמיד משעשע אותנו חרדת הקודש שהם מיחסים לקראקלינג הזה. מבחינה זו הבטן חזיר של הלוויתן מקבלת שם 10/10. אפשר ממש לראות בתמונה את הפריכות של החלק העליון, וגם מתחתיו המתקתקות של התירס יחד עם קצת חריפות מהרוטב נתנה את המנה המושלמת של הארוחה הזו. מוסיף אותה לייהרג ובל יעבור באילת.

מנת החזיר הנוספת, פילה חזיר, היתה דווקא הצלע החלשה בארוחה. אמנם אמא שלי נוהגת להגיד שכשהחזיר שבע יש לו הרבה מה להגיד, אבל אני מאמין שגם אם בשלב הזה לא היינו די מלאים חוות הדעת על המנה היתה זהה. הפילה הוגש על מאק & צ'יז, שמשמש גם כמנת ילדים. הוא היה טעים כשלעצמו, אבל קצת כבד מדי על המנה. הייתי מעדיף איזה גראטן תפוחי אדמה או משהו קצת פחות כבד. העובדה שהמאק & צ'יז מתפקד כרוטב בפני עצמו מונעת גם להעשיר את המנה עם רוטב כלשהו שמאד חסר כדי "להרים" את הטעם של נתחי הבשר במנה הזו. המאק & צ'יז לא מספיק דומיננטי כדי לתפקד כרוטב שיהיה עזר כנגד הבשר ויוצא שכל המנה הזו היא קצת חיוורת גם בטעמים וגם במרקם שלהבדיל מהבטן אין בו שום אלמנט של קראנצ'יות. התמונה דווקא מאד משקפת הפעם.

על קינוח הקטנות ויתרו ואנחנו הסתפקנו בקינוח קטן שהיה נחמד אבל חסרה לי בו קצת יותר מתיקות כי גם העוגה לא היתה מאד מתוקה וגם הקרם מסקרפונה היה די נטראלי בטעם. לא קינוח מהאגדות אבל לסגירת הפינה הוא הספיק.

מנה עיקרית נוספת שלא יצא לי לטעום הוא לברק בגריל עם כיוון אסיייתי (רוטב קארי ירוק, אורז מאודה) שהתגובות עליו היו מאד אוהדות. נראה לי שהאישה דווקא כן טעמה אז אשאיר לה להזכר בפרטים.

בביקורים הקודמים שלנו במסעדה הבעיה העיקרית היה הקצב, שהרגיש מהיר מדי. גם בדיווחים אחרים זה חזר. עד כמה שהאוכל טעים זה לא נחמד לאכול בתחושה שמנסים להפטר ממך. הפעם, אני חייב להוריד את הכובע - הקצב היה בדיוק כמו שביקשנו. הראשונות יצאו בזמן טוב. העיקריות אחת אחת כמו שביקשנו והמלצר גם וידא איתנו שאפשר להתחיל בהכנת העיקרית השניה. סחטיין על השיפור בעיניין הזה. סוף סוף אני יכול להמליץ על המסעדה בלי ההסתייגות על הקצב :+1:

לסיכום. לוויתן ממשיכה להיות הנווה במדבר האילתי. רוב המנות שאכלנו היו ברמת ביצוע מהגבוהות גם בקנה מידה ארצי, על אחת כמה וכמה בעיר שהציפיות ממנה מאד נמוכות. היחידה שהייתי נותן עליה חשיבה מחודשת היא פילה החזיר. לא כתבתי את מחירי המנות. המחיר הממוצע למנה ראשונה הוא 60 שקלים ולעיקרית 120, מחירים שהם מאד סבירים ביחד לתמורה. כמו בכל ביקור אני מאחל למקום אריכות ימים ושיבה טובה, כי זו באמת פנינה נדירה.


ואוסיף גם את התמונה של מנת הדג

מאת Gרר @, Wednesday, October 23, 2019, 08:19 (לפני 44 ימים) @ Gרר
נערך על ידי Gרר, Wednesday, October 23, 2019, 08:36

שהפאק צ'וי קצת מסתיר אותו :-)


לא סוד שאני מאד אוהבת את הלויתן

מאת החתולית @, Wednesday, October 23, 2019, 10:04 (לפני 44 ימים) @ Gרר

שאפו ל"קטנה" הפודית שלכם, על הנכונות לנסות דברים חדשים. אני מתה ללכת לאכול איתה פעם :-)

לוויתן, אילת

מאת Foofoo, Wednesday, October 23, 2019, 11:07 (לפני 44 ימים) @ Gרר

שוקלת לרדת לאילת לבד רק בשביל לאכול שם. 

אולי אברח לאבא שלי לאיזה שבת. 

powered by my little forum