ברוט, בר יין (דיווחים מהארץ)

מאת Gרר @, Friday, August 16, 2019, 23:08 (לפני 37 ימים)
נערך על ידי Gרר, Sunday, August 18, 2019, 07:30

שנים לא היינו בברוט. למעשה בגילגול הנוכחי שלה לא ביקרנו אף פעם. בחמישי רצינו לציין אירוע כלשהו ויצא שגם במקרה נפל על חג האהבה, אז פעמיים כי טוב שמנו פעמינו לברוט.

המקום עצמו לא השתנה הרבה. בר שמקיף את המטבח שבו הטבחים מכינים לך את המנות אל מול העיניים. הכי קרוב שיש. היות וישבנו ממש באמצע חלק מהצלחות הוגשו לנו על ידי הטבח שהיכן אותם, וזה הכי כיף שיש :-)

הישיבה סביב הבר - מהצפופות ביותר שפגשנו. מרחק של פחות מ-10 סנטימטר בין כסא לכסא. צריך אקרובטיקה לא פשוטה כדי להתיישב. לא יודע אם ציפפו יותר בגלל חג האהבה או שזה בדרך כלל ככה שם. להרגשתנו היה צפוף מדי ופחות כיסא על הבר היה מוסיף את הסנטימטרים החסרים למרחב מינימלי. למרות זאת, זה לא הפריע מאד לחוייה הכוללת.

המלצרית - מהידעניות שפגשנו במסעדות ארצנו. בהנחה שהיא לא מדקלמת מקצועית, ניכר שהיא ותיקה מאד שם וטעמה בעצמה את המנות. כל מנה זכתה להסבר קולח על כל הדקויות שלה. על חלק מהמנות היא אפילו הצביעה לנו כשהיו בדרכן לאנשים אחרים. במקום כזה, עם תפריט מאד לא סטנדרטי, זה מאד מאד עוזר וחשוב.

החלק העיקרי של התפריט הן מנות הספיישל. רוב המנות שאכלנו הגיעו משם. הראשונה - סשימי אינטיאס עם דלעת מרוסקת שהתפריט זיכה בשם "קוסקוס" (78). קצת ויניגרט. מלח גס. טרגון. מנה שהעיקר בה הוא חומר הגלם שאמור לדבר בעד עצמו.


האינטיאס הקרין טריות. בשרני מאד, עם שמנוניות נעימה. היה כיף לאכול אותו. טיפה פחות מלח גס היה מוסיף נקודות למנה, אבל זה סתם עניין של fine tuning. באשר לדלעת, לצערי הכמות שלה היתה מזערית מדי בשביל להתרשם מספיק מהטעם. אני חושב שאם הכוונה היתה שהדלעת תוסיף משהו למנה - היה צריך להגדיל קצת את הכמות שלה. האישה פחות אהבה את המנה והרגישה בעיקר שמן זית שמכסה לה על הטעם של האינטיאס. אני אהבתי בעיקר את האינטיאס.

המנה השניה, גם היא מנה קרה, רייט כבד טלה קונפי ובקר כבוש בציר ברווז. הוגש בצד חרדל וחמוצים (58). אם יש משהו שממש אהבתי בתפריט של המסעדה - זה שהוא מאד לא גנרי. גם כאן וגם באואזיס שממש קרובה, התפריט מכיל המון מנות שלא מוצאים בכל מסעדה שניה ברחוב. זה כיף, זה מרחיב אופקים ונותן הזדמנות לטעום טעמים חדשים.

האמת שכשאני מססתכל על המנה בתמונה היא נראית קצת מפחידה עם החתיכות בשר שמשולבות בנתח, אבל האמת שזה בדיוק מה ש"עשה" את המנה: השילוב בין המרקם של נתחי הכבד לבין הבשר הכבוש של הרייט [תוקן, תודה לסבתא!] החרדל היה מאד תוקפני אבל בכמות הנכונה התחבר מצויין לבשר. במיה לא אכלתי אף פעם בצורת הגשה כזאת ואהבתי אותה כך הרבה יותר, כי כל הריריות של הבמיה שבבישול אני פחות אוהב נעלמת כאן. מנה באמת מהיותר יוצאות דופן שפגשתי בתל אביב לאחרונה, לשמחתי - טעימה מאד למי שלא נרתע מבשר במרקמים לא צפויים.

המנה הבאה היתה ה-מנה של הערב. לחי אינטיאס צלויה עם ריג'לה וכרוב על הפלנצ'ה הולנדייז תמנון וזיתי קלמטה (92). קצת הפליא אותנו לקרוא בתפריט את המילה לחי בהקשר של אינטיאס אבל קיבלנו מהטבח את ההסבר האנטומי שדורש פנטומימה כדי להמחיש אותו אז נוותר. בכל מקרה השילוב של נתחי האינטיאס עם הרוטב התמנוני היה אלוהים. הירקות הוסיפו את הטוייסט למרקם. מנה מושלמת, עשר מתוך עשר.


היות והיה לנו כח וחשק לעוד אז הזמנו גם מנה נוספת, היחידה עד כה מהתפריט הקבוע: קלמרי על הפלנצ'ה יחד עם תבשיל גרגרי חומוס וקרוטונים (80). הקלמארי רובם היו עשויים היטב. על גרגרי החומוס לא מתתי. הם נתנו מרקם מעט מחוספס שאני לא מת עליו (הזכיר מרקמים של תבשילי עדשים שאני לא אוהב מאותה סיבה). לא יכול להגיד שהחומוס "הרים" לי את המנה אבל הקלמארי as is יחד עם הרוטב והקרוטונים היו בסדר.


לקינוח הזמנו קרם לימון עם קראמבל חמאתי ומרנג איטלקי צרוב (42). בזמן האחרון "הולך" לנו טוב עם קינוחים והקינוח הזה הצטרף לשרשרת ההצלחות. המרנג נתן את האיזון המושלם לטעם הפאנצ'י של הלימון. היה תענוג לאכול אותם ביחד. סיום מוצלח מאד לארוחה.

מחירי היינות בכוס נעים באיזור ה-40-50. האישה שתתה ריוחה אלטה ויניה אלברדי ואני העדפתי את תמרות עשן ה"עצי" יותר. את הלחם שהוצע ללא הגבלה עם חמאה מעט קשה מדי קיבלנו ללא תשלום. לחם פשוט, בלי התחכמויות אבל טעים.

סיכום. ברוט הוא לא המקום הטיפוסי לחגוג בו יום הולדת רומנטי אינטימי בשנים. הוא צפוף. התאורה חזקה יחסית (כל הצילומים שצירפתי נעשו בתאורה טבעית ובלי להשתמש במוד של צילום לילה). הנוף מבחוץ נשלט על ידי הנאון הירוק של הטיב טעם שממול ובפנים הויזואל הוא של כלי מטבח וסירים. סוד הקסם של המקום הוא הישיבה "בתוך" המטבח. זה לא פופינה או מסעדות אחרות שבהן אתה צופה על המטבח מרחוק. כאן אתה ממש בתוך הצלחות והסירים. זה כיף, אבל צריך לקחת בחשבון את האוירה הזאת ולראות אם זה מתאים לסוג האוירה שאתם מחפשים.

הדבר השני שצריך לקחת בחשבון הוא שהתפריט שם דורש פתיחות מסויימת. לזכותם ייאמר שהם אמרו את זה בשיחת הטלפון כשהתקשרתי להזמין מקום. אני מאד מאד אהבתי את התעוזה והמקוריות, אבל לא הייתי לוקח לשם כל אחד.

אם סימנתם פלוס על שתי ההסתיגויות האלה - אז הביקור בברוט מומלץ מ-א-ד. החוייה שם משלבת טעמים מיוחדים ומקוריים שלא פוגשים בכל מסעדה שניה בתל אביב לצד צפיה הכי קרובה שאפשר בהכנת המנות, חוייה בפני עצמה. לא כל מנה צלפה במאה אחוז. הקינוח והלחי קיבלו אצל שנינו את מירב הנקודות. על היתר הסדר שלי קצת שונה משל האישה, אבל שנינו יצאנו משם עם תחושה טובה מאד ואני מאמין שנחזור לשם בעתיד, אבל מן הסתם זה יהיה כשהתפריט יתחלף קצת.


ברוט, בר יין

מאת סבתא רות-רות, Sunday, August 18, 2019, 01:30 (לפני 36 ימים) @ Gרר

באמת תפריט מעניין ולא שגרתי. המנות גם נראות טוב.

הערה קטנה לגבי הרייט - נראה לי שהחתיכות השלמות הן חתיכות הכבד ואילו הבשר הכבוש הטחון הוא בעצם הרייט.


תודה על הדיווח.

התיקון בנוגע לרייט

מאת Gרר @, Sunday, August 18, 2019, 07:31 (לפני 35 ימים) @ סבתא רות-רות

עכשיו כשאני חושב על זה בדיעבד, זה באמת הרבה יותר הגיוני מה שאת כותבת אז הוספתי תיקון (עם קרדיט) בגוף הדיווח.

תודה!


איזה תענוג של דיווח

מאת החתולית @, Sunday, August 18, 2019, 09:06 (לפני 35 ימים) @ Gרר

שאפו על היציאה מהקופסא בעניין ארוחה "חגיגית". 


הצפיפות על ברים במסעדות תל-אביב, היא עניין מוכר ולא חביב. מתגעגעת לברים של פעם, בהם היה קל יותר לטפס על הכסא (ואולי זו אני שנעשיתי כבדה ומבוגרת?).


המנות נראות ונקראות מעניינות וטובות, ובעיקר, כצפוי, נשענות על חומרי גלם משובחים. כיף.


powered by my little forum