קפה נורדוי (דיווחים מהארץ)

מאת Gרר @, Saturday, July 13, 2019, 21:10 (לפני 145 ימים)
נערך על ידי Gרר, Sunday, July 14, 2019, 09:57

אף פעם לא ברור לי מסעדות שמכנות את עצמן בקפה. כמו לקרוא לרחוב בראשון לציון בשם "נס ציונה" (יש שורה שלמה של רחובות כאלה באם המושבות). למה לבלבל את הציבור? מסעדה זו מסעדה. קפה זה קפה. לא יודע אם זו הסיבה שאף פעם לא יצא לנו לאכול שם (אנחנו פחות בקטע של בתי קפה) אבל הנה שנה וקצת אחרי הפתיחה של המקום המדובר ניצלנו את יום ההולדת שלי כדי לסגור את הפער.

למרות שהקפה, כלומר המסעדה, הם חלק ממלון נורדוי - כשמגיעים לשם בערב לא ממש מרגישים שהוא חלק מהמלון. להבדיל מהוטל מונטיפיורי, הבל בוי ואחרים שהם חלק אינטגרלי מהמלון - כאן נכנסים למסעדה היישר מהרחוב. רשמתי להם פלוס על זה. אם אני לא מתארח במלון עצמו, אני מעדיף תמיד להרגיש שהגעתי למסעדה ולא למלון. ישבנו על הבר של המסעדה. המראה מסביב קלאסי מאד, במיוחד הנברשות על התקרה וקיר הבקבוקים שמסתיר את המטבח (הזכיר לאישה את הבר קוקטיילים של הסבתא :-)). העיצוב מתאים מאד למסעדה שאימצה כיוון אירופאי קלאסי.

לאחר קבלת התפריטים הברמנית המטירה עלינו רשימה ארוכה של שמונה ספיישלים. זה כיף שמסעדה מוציאה הרבה ספיישלים, עוזר לגוון את הביקורים החוזרים בה ומאד נחמד בעיניי. עם זאת, אני אתנצל מראש על הקטנוניות אבל אני חושב שכשמסעדה מציעה למעלה משנים שלושה ספיישלים - מן הראוי להוציא דף מהמדפסת עם רשימה מסודרת כדי שיהיה יותר קל לבחור את המנות. ככה נהגו למשל בהרברט סמואל, שתמיד היה שם תפריט קבוע וצורף אליו דף עם ספיישלים משתנה. מאד קשה לעקוב (ולזכור) בעל פה כל כך הרבה ספיישלים וחלק מהכוונה הטובה של המסעדה הולכת לאיבוד ככה. לתקתק דף במחשב לוקח חמש דקות ולהדפיס אותו בעשרה עותקים אפילו פחות. קבלו כהצעת ייעול.

לפתיחה קיבלנו צלחת הפתעות. קוביות של גבינה. בצל כבוש. נקניקים. פתיחה מאד כיפית. אהבנו אך לא צילמנו. ככלל, הצילומים הפעם קצת סבלו מהתאורה העמומה של המקום. לא רוצה ללכלך על הטלפון של האישה אבל נראה לי שהטלפון שלי יותר מסתדר עם צילומים כאלה. ייבדק בפעם הבאה :stuck_out_tongue_winking_eye:

המנה הראשונה שהזמנו, ולמעשה אחת משתי מנות שהאישה באה איתם "מוכנה מראש", היתה מנת המוס פרמזן (39) שנחשבת לקלאסיקה של המקום. מסוג המנות שמאד קשה לדמיין איך יהיה הטעם שלהם. מבחינה ויזואלית - המנה ממש מרהיבה. שילוב צבעים פנסטסי. הזכירה קצת את ה"קצפת" שקיבלנו עם מנת הלחם בדל פוסטו. גם בטעם היא הצדיקה את השבחים. חששתי שהפרמזן יצעק מתוך המוס אבל שמחתי לגלות שהטעם של הפרמזן מאד מרומז וזה כיף ככה לקחת ביס ולחפש אותו על הלשון. הסלמורחו הכתום שהוגש איתו מאד מוסיף לויזואליות של המנה והיה טעים בפני עצמו, אבל אישית העדפתי לאכול אותו בנפרד כי הוא קצת הפריע לי להתרכז בחיפוש הטעם של הפרמזן. מנה קלילה ומוצלחת מאד.


המנה השניה, גם היא מה"רשימה המוכנה" של האישה, המבורגר סקאלופ בלחמניית בריוש (69). יש לי תמיד חשש ממנות שלוקחות מאכל ים ועוטפות אותו בלחמניה. הרבה פעמים הטעם העדין של ה"בשר" הולך לאבוד בתוך המכלול. דוקא בהמבורגר של נורדוי המכלול הוסיף ולא גרע. הקציצה היתה רכה מבפנים אבל קראנצ'ית מבחוץ, והקונטרסט הזה "עשה" את המנה. גם האיולי טאראגון שהוסיף טעם חמצמץ, מעט אניסי, תרם את שלו. בקיצור - כל ביס הנאה ועוד מנה שזכתה בצדק להכנס לפנתיאון המקומי. ואת שתי המנות האלה יהיה לי קשה להמנע מלהזמין בביקורים הבאים. לצד הלחמניה הוגש כרוב כבוש, שהיה תוספת נחמדה מאד.


המנה השלישית היתה מרשימת הספיישלים הארוכה שהקריאה המלצרית, ולכן גם אין לי פירוט מלא שלה. לצערנו היא גם היתה המנה היחידה שלא התחברנו אליה בכלל. כמו שאפשר להתרשם מהתמונה - נתחי סבידה, צמיגיים עד מאד, ברוטב שהיה עכור, כבד ומאד לא כיפי. אנתיטזה לקלילות של המוס פרמזן. שאלנו את המלצרית לגבי הנתחים הצמיגיים. היא אמרה שזה טבעו של הדג, ואם זה ככה - אז לדעתי צריך להזהיר על זה מראש. לא מכיר הרבה אנשים שאוהבים לאכול פירות ים צמיגיים, והמסעדה לא צריכה להניח שכל סועד מזדמן אמור לדעת את זה. בכל מקרה המנה נלקחה והוצע לנו להחליף אותה במנה אחרת.

חיפשנו משהו קליל יחסית כדי להשאיר מקום לקינוח, והמלצרית המליצה על פרחי קישוא ממולא גבינות (56). הגיעו צמד קישואים גדולים מצופים בבלילה. בהתחשב בטיגון העמוק שפרחי הקישואים עברו - לא הייתי אומר שזו המנה הקלילה בתפריט... אבל לפחות זו לא היתה מנה "כבדה". הפרחים טעימים מאד. רוטב רומסקו מוצלח חביב עלינו עוד מימי אואזיס במקום הישן שלה. הייתי שמח לקבל עוד קצת מהרוטב. למרות שכשאני מסתכל בתמונה נראה שיש די הרבה ממנו, ב"לייב" זה הרגיש לי שהכמות של הקישואים היתה קצת גדולה עליו. מנה מוצלחת מאד, אם כי חשוב לקחת בחשבון את הטיגון - לא בטוח שהייתי מזמין אותה שוב בעשר בלילה. היא מסתדרת לי יותר טוב עם צהרים.

לקינוח, נדושים שכמונו, בחרנו בעוגת הגבינה המדוברת. האמת שזה דווקא לא היה לנו ברשימה המוכנה אבל משמיעת האופציות האחרות זה מה שהתחשק. אני מבין למה נקשרו לעוגה כתרים, אבל בטעם האישי שלי - אני מעדיף הרבה יותר את ה-NY צ'יזקייק מאשר את הגירסה של הנורדוי. לא נפלתי מהגבינה ה"מומסת" באמצע, והאמת שהמרקם מאד הוריד לי מההנאה של העוגה. באיזורים מסויימים זה הרגיש כמו עוגת גבינה לא אפויה, ולמרות שהבנתי שזו בדיוק הכוונה בנוסח הזה של העוגה - מבחינתי תנו לי את היציקה של המגנוליה מניו יורק אני אעדיף אותה בכל רגע נתון על עוגה שבה הגבינה במרקם קרמי. עוגת קרם זה עוגת קרם, עוגת גבינה זה עוגת גבינה. אבל כאמור - it's me. סובייקטיבית לגמרי.

כצ'ופר קיבלנו גם גלידת פיסטוק שהיתה הקינוח המוצלח יותר בדיעבד. שלא כמו במוס פרמז'ן ששם הטעם היה מרומז - כאן טעמי הפיסטוק צעקו חזק וזו היתה גלידת פיסטוק מהטובות. כאלה שאתה ממש מרגיש כאילו אתה אוכל פיסטוק על אמת, אבל עם מרקם של גלידה.

איכשהו היה לנו בזיכרון דיווחים שציינו לרעה את ה-VFM של המסעדה. משהו בסיגנון של מנות מאד קטנות שעולות המון כסף. למעט העוגה, שלא זכור לי המחיר שלה (איזור ה-50 שקל) הקפדתי לרשום את מחירי כל המנות כי הרושם שאנחנו קיבלנו היה הפוך לגמרי. כל המנות הוגשו בגודל סביר ויחסית למקובל בתל אביב - בתימחור שנראה לנו מאד הוגן. לא יודע למה יצא למסעדה (או ליתר דיוק למה קיבלנו את ההתרשמות שיצא למסעדה) הרושם הזה. מעבר לגלידה צ'ופרנו גם בצ'ייסר, וגם את זה יש לציין לטובה.

להבדיל מהאוכל - מחירי היין נראו לנו גבוהים. יין בכוס אנחנו בדרך כלל מצליחים למצוא משהו לטעמנו במחיר של 45-50 שקל. כאן אם אני זוכר נכון מחירי הכוסות התחילו באיזור ה-59. נדיר שאנחנו לוקחים בקבוק, כי בדרך כלל אנחנו מסיימים עם 3 כוסות. כאן טעמנו יין בכוס (ספרדי מאיזור ריוחה) אבל הזמנו אותו בבקבוק שעלה 229 שקלים כי זה כבר יצא יותר משתלם. אני חושב שהמסעדה צריכה לתת גם 2-3 אופציות במחיר קצת יותר נמוך מ-59 שקל שנחשב מבחינתי מאד גבוה.

בוטום ליין. ארוחה מוצלחת מאד. למעט הנפילה במנת הספיישל ועוגת הגבינה שזה יותר עניין של טעם אישי - המנות היו מוצלחות, ויותר חשוב מכך - התפריט כולל עוד הרבה מנות שהיינו שמחים לנסות, כך שבהחלט נשמח לבקש שוב. המלצות לשיפור -  לקנות מדפסת וחבילת דפים בשביל הספיישלים. לבקש מהסומלייה לתת אופציה שפויה בכוס גם למי שזה קצת מעליו להוציא 59 שקלים לכוס יין אחת. ולהנחות את המלצרים לא רק להתפייט על כל מנה אלא גם לציין מראש "מוקשים" שיכולים להפתיע סועד לרעה. מעבר לזה - בהחלט נרשם לביקור נוסף.


מסעדה בהחלט מוצלחת

מאת oreldi @, Sunday, July 14, 2019, 20:23 (לפני 144 ימים) @ Gרר

לגבי ה VFM שציינת בסוף - אולי אתה זוכר את זה מהביקורת של שגיא כהן.  מהביקור היחיד שלי שם, אני גם חושב שבסך הכל המנות סבירות, חוץ ממנה ראשונה של מרק שקדים שזכורה לי כמיניאטורית בגודלה. 

דווקא העוגת גבינה כן מצאה חן בעיניי, אם כי התשבוחות גם לי נראו מוגזמות. אחלה עוגת גבינה, אחלה מרקם, כיף לאכול את הקרם, אבל...לא משהו עד כדי כך יוצא דופן . אחד הקינוחים האהובים עלי זה עוגות גבינה, ועוגת גבינה של מסעדות טובות אחרות (רונימוטי, פופינה, הדסון..)  בעיניי לא פחות טעימות

עכשיו נזכרתי שאכלתי שם גם

מאת oreldi @, Sunday, July 14, 2019, 20:42 (לפני 144 ימים) @ oreldi

מוס כבד עוף. אני לא זוכר בדיוק כמה זה עלה, בסביבות 50 שקל אני מעריך, לא מחיר נורא כל כך אבל מה שקיבלנו היה לחמניה קטנטונת עם כבד בתוכה...משהו כמו 4-5 ביסים ונגמרה המנה. 

למרות שנראה שרוב המנות הן סבירות , אני גם יכול להבין את מי שהתרעם על ה VFM.

ווי ווי העוגת גבינה של האדסון

מאת Gרר @, Monday, July 15, 2019, 13:48 (לפני 143 ימים) @ oreldi

לחובבי ה-NY צ'יז קייק - הגירסה של ההדסון היא אחת הטובות בארץ לדעתי.

ארוחת יומולדת ראויה

מאת החתולית @, Monday, July 15, 2019, 06:10 (לפני 144 ימים) @ Gרר

לטעמי היא לא יקרה יותר ממסעדות אחרות שאותה רמה.

מסכימה איתך לגבי הספיישלים. מצידי שיעשו רשימה על לוח עם גיר, כמו בצרפת. העיקר שלא נצטרך לנסות לזכור, מה המלצר אמר במהירות.

תודה!!!

מאת Gרר @, Monday, July 15, 2019, 13:47 (לפני 143 ימים) @ החתולית

- אין טקסט -

powered by my little forum