רחוב ארוך במקביל לקו החוף של קוסמוי, עם התמהיל הצפוי של דוכני שמאטעס, מסעדות ומקומות של מסאז'. צמוד אליו שוק לילה שפעיל ארבע ערבים בשבוע. האפשרות לצאת לשם כל ערב ולשוטט שם בלי הטירחה של לנסוע לשם היא אחת הסיבות העיקריות שחיפשנו לינה דוקא באיזור הזה.

בשוק אכלנו פעמיים. השלל היה. 

בטן חזיר וצואר חזיר מעולים. נתחים גדולים של בשר מונחים על השולחן ומקבלים צליה על המקום. הבטן היתה ממש מעדן וחזרנו אליה גם בביקור השני. המחיר 10 שקל ל 100 גרם. זה הופך את הבטן חזיר הזאת לאחד מה vfm הטובים ביקום 

שיפוד עוף שטעמנו במקום אחר היה פחוץ מוצלח במרקם שלו. לא כולם שם יודעים את העבודה. 

בגיזרת הממולאים טעמנו כדורים ממולאים שנראו מעניין (חלק חזיר וחלק שרימפס) שהיו לא רעים אבל ציפינו לכדורים קריספיים והם לא, וגם כיסונים ממולאים חזיר שהיו מוצלחים מבחוץ אבל קצת אנמים מבפנים. 

סיכום ביניים הבשרים לקחו בגדול. 

במתוקים אי אפשר להתחמק מבננה לוטי. כל דוכן מבטיח (בשלט גדול בעברית) שאצלו הכי טעים. אכלנו בשני מקומות. לא היה הבדל גדול בטעם, אבל האחד העמיד פנקייק מוכן מראש והשני עשה על המקום והוסיף חמאה ופינוקים של הרגע האחרון. אין ספק מי לקח. 

עוד קינוח גלידה שמכינים מחלב קוקוס ששופכים על פלטה קפואה. מערבבים עם דברים טובים. מרסקים. ועושים שפכטל שבסופו מגלגלים את המקפא לגלילים שהם בעצם המנה. יש את זה גם בארץ לפי הקטנה. מבחינתי בעיקר גימיק חמוד. בטעם לא משהו מיוחד  ואישית גם לא היה לי מספיק מתוק. 

המסעדות באיזור מכוונות בעיקר לתיירים. קשה לצפות שם למשהו מאד אותנטי. מאד אותנטי בדרך כלל אומר גם סופר חריף, ובמסעדות האלה הדיפולט זה חריפות אירופאית, אלא אם מבקשים במיוחד חריף. 

מהעיניים וקצת ביקורות נכנסנו ל happy elephant שיש לה הושבה גם במסעדה וגם בחוף. מזגנים אין בשתי האופציות. ככלל, בקוסומוי מזגנים יש בעיקר בחדרי מלון ובואן שמגיע לקחת אותך לטיול. חוץ מזה מרחץ זיעה אחד גדול. בשבילי זה עדיף מליפול לבור גשם בחולון. 

למרות החשש מהתפריט המצולם שחלק לא קטן ממנו מטבח בינלאומי - היה טעים ברמה של להגיע אליהם פעמים ולא להסתכן על מסעדה אחרת. 

בין המנות שצילמתי

ספרינג רול ירקות שהיה מצויין. 

מוקפץ עוף - עם אטריות ממש מוצלחות. יותר מדי אולמות חתונה סוג ז' הוציאו שם רע למילה "מוקפץ" אבל כשעושים את זה כמו שצריך זה פשוט טעים.

פאד תאי שמבין כל המנות זו המנה שהצטערתי שלא ביקשתי אותו יותר חריף. לדעתי זה יכל מאד לשפר. נחמד אבל מבין המנות - היא היתה בעיניי הפחות בולטת.

מצד שני - שתי גולות הכותרת:

נתחי בקר ברוטב תמרהינדי. כמה פעמים נפלתם על מנה כזו שדפקו לה את הצורה. או שהבשר הרגיש כמו סוליה, או שהרוטב היה מבאס, או גם וגם. כאן פלוס על שני הסעיפים, מנה ממש מוצלחת שהזמנו בשני הביקורים שם.

השניה - מרק קוקוס שביקשנו עם שרימפס (בתפריט מישום מה דוקא המנה הזו לא באה בדיפולט עם שרימפס, אבל הסכימו בלי בעיה). השילוב טעמים של המרק הזה הוא מבחינתי הכי מזוהה עם הטעם של תאילנד. כמה שזה לא שפוי לאכול מרק בחום הזה התענגתי על כל כף.

מחיר ממוצע למנה 30 שקל שזה פחות או יותר הממוצע במסעדות כאלה. יצאנו מאד מרוצים בשתי הפעמים. גם אם זה לה בדיוק איך שהם אוכלים את המנות האלה בבית - זה היה ממש לטעמי והכל עשוי ללא רבב.

 למען הגיון התחשק להחליף לערב אחד את האיטריות בהמבורגר. מהמסעדות של ה-Village בלטה בעיקר Shack, מקום בהשראה אוסטרלית. למרות שהיה מוזמן מראש לכמה ערבים קדימה פירגנו לנו מקומות על הבר. 

לאישה התחשק דווקא סטייק סירליון. הקטנה ואני נאלצנו לעבור משפט שלמה על ההמבורגר כי המלצרית הודיעה, ואין לי מושג איך לפרש את זה, שנשאר רק המבורגר אחד. קצת קשה להבין. אולי מכינים כמות של תערובת מראש? עדין, לא היה עד עדי כך מאוחר.

אז השארנו לקטנה את ההמבורגר האחרון, ואני החלפתי למשהו שבאנגלית נשמע הרבה יותר טוב: Half Rack, Marinated overnight ten BBQ Honey glazed & Grilled to perfection. אין מה לעשות, עברית לא נוצרה בשביל תיאורים כאלה. הנתח הגיע בגודל אוסטרלי לחלוטין:

אציין רק שוב שזה החצי גודל. והצילום לא נותן את כל התחושה של הגודל של הדבר הזה. הוא היה מרשים ביותר, ומסתבר שלפעמים מפשלות בסיגנון של "נגמר לנו ההמבורגרים" יוצא משהו טוב, כי האמת שהמנה היתה מעולה. הבשר נפל מהעצם והיה טעים מאד. מנגד, ההמבורגר של הקטנה (all american עם צ'דר ציז) היה קצת יבש אז נראה לי שנפלתי טוב על הצלעות. 

תוספת של תפוחי אדמה עם בצל וביקון היתה הברקה. תוספת ממש נחמדה. 

המקום מחזיק ברף מחיר גבוה יחסית לתאילנד. המבורגר והצלעות באיזור ה 55. הסטייק באיזור ה 110. האישה היתה מרוצה ממנו אבל בשבילי הוא קיבל יותר מדי חריכה מבחוץ. נתקלתי בזה גם במקומות של "אש פתוחה" בשיקגו. הסטייק רך מבפנים נסגר יפה מבחוץ אבל מקבל מכת אש שחורכת אותו בטעם. אותו דבר פה.

המקום חביב ומהצלחת שלי הייתי מאד מרוצה אבל אם אני לוקח בחשבון גם את מה שטעמתי בצלחות האחרות קצת קשה לי להגיד דיעה לכאן או לכאן. 

עיר מטורפת בנקוק. מזכירה את ניו יורק באינטנסיביות אבל feel קצת אחר. רכבות למעלה רכבות למטה רכבות באמצע. משהו לא שפוי לחלוטין. בלתי אפשרי להכיל את כל העיר. אנחנו טעמנו טיפה בים מהעיר הענקית הזאת שהסתכמה בעיקר באיזור סיאם, מהחלקים המודרנים של העיר ששם גם ריכוז מטורף של קניונים. 

בערב הראשון נסענו לציינה טאון. טירוף בפני עצמו. רחוב ארוך. מלא בדוכנים ומסעדות. דוחק של אנשים מתקופות שקורונה היתה רק בירה. 

לא רשמנו מקומות במדוייק גם ככה זה די אבוד למצוא שם משהו. 

מהמוצלחות בשבילי היו אטריות עם בשר סרטנים שהיה רך כמו חמאה וטעים מאד. 

מנה נוספת עם עוף וכרוב שניסיתי עליה רוטב חמוץ-חריף שממש ממש שיפר אותה. 

מדוכן של גיוזות לקחנו גיוזה במילוי חזיר. גם כן היה מצויין. והמחיר... 5 יחידות ב 55 באט. זה בערך 6 שקלים... לא יאומן. 

מקום לא פשוט גם מבחינת האינטנסיביות וגם בגלל התחושה שעל כל מקום שתבחר אתה מפספס עשרים מקומות יותר טובים ממנו אבל עדין נראה לי יעד חובה בבנגקוק. זה באמת עושר בלתי נדלה.

בבנקוק אפשר למצוא כל מטבח אסייתי שהוא. מקום שנתקלנו בו בקניון סיאם סנטר Pal Saik. גריל קוראני שהלוגו שלהם מדבר בעד עצמו.

הקונספט זה בשר שנצלה בשולחן על פלטה חמה יחד עם קימצ'י וקצת שום. קונספט אחר דומה אבל עם סיר גדול של מרק. ראינו את זה במסעדה אחרת אבל 104 אנשים סבלניים יותר מאיתנו שחיכו בתור הכריעו בעד הגריל. 

על הפלטה שמונה נתחי חזיר, כל אחד במרינדה שונה - יין, עלי אורן, שום, קארי, מיסו וכו'. הוגשו ארבע וארבע. לזכותם כל נתח אכן היה בטעם קצת אחר. היין היה מאד מיוחד גם עשבי תיבול עם טעם בולט של רוזמרין. סך היה מיוחד וטעים וכל זה במסעדה בקניון. מניח שבמסעדות שממש מתמחות בזה התוצאה אפילו יותר מרשימה אבל כטעימה ראשונית זה בהחלט עשה חשק לעוד.

אם הטיסה לא היתה כל כך יקרה וארוכה כנראה שהיינו מגיעים לתאילנד הרבה יותר. בניגוד להודו שיש לי ממנה רתיעה, ויפן שלא פשוט לטייל בה באופן עצמאי (אם כי אני מכיר אנשים שעשו את זה לא רע) כיף לבלות שם. התאילנדים חביבים, משתדלים מאד לעזור. בבית מלון ירוצו כמו משוגעים כדי לקחת ממך מזוודות וכל זה בלי לצפות לטיפ כמו בארצות הברית ששם עניין הטיפים עבר כל פרופורציה הגיונית.

היצע האוכל אדיר. קטונתי מלהתמצא בכל סוגי הניואנסים שיש רק למטבח התאילנדי להציע, שלא לדבר על כל המטבחים האסיתיים האחרים שניתן למצוא שם. זו גם הסיבה שהדיווחים היו קצרים יחסית ובלי להתפלסף יותר מדי. המחיר הופך את כל המטבחים האלה לסופר נגיש עבור התייר. במקומות המאד תיירותיים המסעדות עושות את האדפטציה המתבקשת לחיך של התייר. מבחינתי זה סבבה. מי שמחפש את האותנטיות הלא מעובדת יוכל למצוא גם אותה.

לא כתבתי על ארוחת הבוקר במלון בבנקוק (anantra siam) שהיתה באמת סופר מיוחדת (ובכלל מלון מדהים מכל בחינה) אבל שמתי לב שם שכשמלצר ניגש לשולחן הוא קד קידה קלה ומחכה לשמוע את האורח. רק כשמסתכלים על זה מהצד פתאום שמים לב כמה זה הרבה יותר נעים ומכובד מה"מה קורה חבר'ה, תרצו להזמין?" של ישראל. אולי שווה לאמץ את זה גם אצלנו...