נצרת: סיור טעמים וכנסיות (דיווחים מהארץ)
אחרי ש"דגמנו" את נצרת בחג המולד חזרנו אליה היום, הפעם בסיור מודרך של אורנה סידי, מדריכת טיולים ותיקה שרקחה סיור שמשלב כנסיות וטעמים.
שלא כהרגלי לא עשיתי רישום מסודר של כל המקומות והמנות ואני גם לא אכתוב יותר מדי מפורט כדי שלמי שירצה לקחת חלק בסיור כזה יהיו בכל זאת קצת הפתעות.
מבחינת טעמים פתחנו עם חומוס וכדורי פלאפל בחומוס אל-שייך. אני לא מומחה גדול בחומוס, מאלה שמכירים בדיוק כל סוג של משחה ויודעים לשייך לפי אילן היוחסין הרשמי של החומוס אבל המשחה היתה לי טעימה והכדורי פלאפל מהסוג הקטן, זה עם הציפוי הדק יחסית - מעולים. אם יש להם משהו שראוי לשיפור זה הפיתות שהיו מהסוג הכי "סופרי" שיש.
קצת בהמשך הרחוב - שומשומיית נצרת האסלית. עסק משפחתי של כמה דורות שמייצרים את הממתקים בעצמם. את הנוסחא של התערובת לא גילו לנו אבל נתנו לנו לקחת חלק פעיל ברידוד של המשטח שממנו חותכים את הממתקים. חוויה כיפית מאד.
שתינו משקה מיוחד שנעשה דווקא מקליפת קינמון ולא מהמקלות ב"קפה אבו סאלם" שיש מצב שהוא בית הקפה הותיק ביותר בארץ: פעיל עוד מ-1914, וכיום מנוהל על ידי בן הדור השלישי של אותה משפחה. ממש ממש אהבתי את המשקה עם שברי האגוזים וגם את המקום המיוחד עם הקשתות, הנברשות ומשחקי השולחן.
שלא כהרגלי לא עשיתי רישום מסודר של כל המקומות והמנות ואני גם לא אכתוב יותר מדי מפורט כדי שלמי שירצה לקחת חלק בסיור כזה יהיו בכל זאת קצת הפתעות.
מבחינת טעמים פתחנו עם חומוס וכדורי פלאפל בחומוס אל-שייך. אני לא מומחה גדול בחומוס, מאלה שמכירים בדיוק כל סוג של משחה ויודעים לשייך לפי אילן היוחסין הרשמי של החומוס אבל המשחה היתה לי טעימה והכדורי פלאפל מהסוג הקטן, זה עם הציפוי הדק יחסית - מעולים. אם יש להם משהו שראוי לשיפור זה הפיתות שהיו מהסוג הכי "סופרי" שיש.
קצת בהמשך הרחוב - שומשומיית נצרת האסלית. עסק משפחתי של כמה דורות שמייצרים את הממתקים בעצמם. את הנוסחא של התערובת לא גילו לנו אבל נתנו לנו לקחת חלק פעיל ברידוד של המשטח שממנו חותכים את הממתקים. חוויה כיפית מאד.
שתינו משקה מיוחד שנעשה דווקא מקליפת קינמון ולא מהמקלות ב"קפה אבו סאלם" שיש מצב שהוא בית הקפה הותיק ביותר בארץ: פעיל עוד מ-1914, וכיום מנוהל על ידי בן הדור השלישי של אותה משפחה. ממש ממש אהבתי את המשקה עם שברי האגוזים וגם את המקום המיוחד עם הקשתות, הנברשות ומשחקי השולחן.
אחרי ביקור בחנות תבלינים אל-באבור (אין קשר למסעדנים), שם החליטו "לפתוח" עלינו שולחן עם לבנה עיזים מצויין, הלכנו לאזן את התפריט עם העראיס המפורסם של שיפודי אלזעים. עראיס זה עראיס, לא יכול להגיד שבעיניים עצומות הייתי מצליח להבחין בינו לבין העראיס של שוק הכרמל שכתבנו עליו לא מזמן, אבל סך הכל טעים.
בלי כנאפה כמובן שאי אפשר בנצרת, הפעם ברחוב פאולוס השישי, ממש ליד ה-KFC החדש שהתור שלו זה אחד מהיותר הזויים שפגשתי. כאילו... KFC, אנשים. אתם באמת מתכוונים לעמוד שעה וחצי בשביל קנטאקי פרייד צ'יקן?!?!?!!?!
בלי כנאפה כמובן שאי אפשר בנצרת, הפעם ברחוב פאולוס השישי, ממש ליד ה-KFC החדש שהתור שלו זה אחד מהיותר הזויים שפגשתי. כאילו... KFC, אנשים. אתם באמת מתכוונים לעמוד שעה וחצי בשביל קנטאקי פרייד צ'יקן?!?!?!!?!
אחרי הטיול כשהלכנו חזרה לרכב לא יכלנו להתאפק וטעמנו לראשונה גם עוגת טרי לצ'ה: עוגת ספוג עם שלושה סוגי חלב ולמעלה רוטב קרמל. אם הבטן לא היתה ממש מלאה היינו מזמינים ממנה חתיכה הרבה יותר גדולה. וואו. זה היה מיוחד. אני פחות משתגע קרמל אבל העוגה עצמה - שיחוק. מהעוגות ספוג היותר משובחות שאכלתי. החלב ממש משדרג אותה. זה בפינת פאולוס השישי עם טאופיק זיאד.
חוץ מלאכול גם ביקרנו בכנסיות וספגנו הרבה מידע אבל זה כבר לפורום אחר.
חוץ מלאכול גם ביקרנו בכנסיות וספגנו הרבה מידע אבל זה כבר לפורום אחר.
בתמונה - אין לכם בית אנשים?!?!?!? מה נסגר עם העולם - התור ל KFC