אחת השאלות הכי מפורסמות בקבוצות של גיקים היא מה כח העל שלך ? שנים חיפשתי את התשובה האמיתית (לא זו המתחכמת שנועדה להצחיק) ואחרי שנים של נסיון ברגע אחד של הארה הבן הגדול שלי חשף לי את האמת " אבא, הכשרון שלך הוא לדעת למצוא מסעדות טובות שאף אחד לא שמע עליהן".
ומה שהביא אותו לתובנה הזו - היה שוב פרץ של אינטואיציה שהביא לגילוי מסעדה חדשה בפארדיס.
למי שלא זוכר / מכיר פראדיס היא יישוב ערבי על כביש 4, מתחת לזכרון יעקב, אשר די ידוע כמקום לא רע לחומוס (אבו קאסם, אבו עלי ) ועם כמה מסעדות מזרחיות בסיסיות סבירות (האחים אסמר), משהו שנותן פתרון זול ומשביע אבל לא שווה נסיעה מיוחדת.
(למקצוענים - אוכל שקרוב יותר למטבח הירדני המחוספס יותר מאשר ללבנוני אליו אנחנו תושבי הצפון רגילים יותר,)
בשישי בערב, חזרנו מהים (הפקחים לא מרשים להשאר בשמורת נחשולים אחרי 20:00) כאשר פקק תנועה קל בכביש 4 חשף אותנו לריחות גריל נהדרים, שהצליחו אפילו לעצור לכמה רגעים את הריבים של בנים במושב האחורי.
מבט לכיוון פראדיס מגלה כי מקור הריח ממקום יחסית ותיק שנקרא אטליז רג'ב עם שלט חדש שמבטיח אטליז ובשרים על האש. האמת שלא ממש תכננו לעצור, אבל הריח עשה את שלו ונכנסנו לגלות במה מדובר. התברר שאכן האמור בשלט נכון וכי החל מיום חמישי האחרון הם מנסים משהו חדש והפכו גם למסעדה.
בשיטה החדשה מזמינים באטליז מה שרוצים והבשר נשקל ונשלח לגריל שם עושים לך אותו במקום בעוד שאתה מוזמן לשבת ולהתכבד בסלטים ובפיתות עד שהבשר מוכן.
שאלנו כמה עולה ? ואז התחיל הדיאלוג, אחד היותר מוזרים שניהלנו אי פעם: משפחה: כמה עולה ?
קצב: 150
משפחה: מה 150 ? ק
צב: 150 שקל
משפחה: כן הבנו אבל מה עולה 150 ש"ח
קצב: הבשר
משפחה: איזה בשר ?
קצב: הבשר שמכינים לכם. (מגלגל עיניים)
משפחה: כן אבל יש כאן הרבה בשרים - יש נקניקיות ויש סטייקים יש קבב ויש שיפודים מה מהם עולה 150 ש"ח לקילו ?
קצב: הכל - מה שתזמינו עולה 150 ש"ח לקילו
משפחה: כלומר גם אם נזמין סטייק ואם נזמין נקניקיות נשלם אותו דבר.
קצב: (מגלגל עיניים) רוצים להזמין ?
2 צלעות כבש (עסיסיות מאוד)
קבב (כי ככה בודקים קצב אמיתי)
ויצאנו לשולחן. הישיבה בחוץ בחצר מגודרת הצופה לכביש הראשי, על שולחנות פלסטיק שמונחים על דשא סינטטי. (סה"כ נעים מאוד עם כי לא מקום יפה)
עם הישיבה קיבלנו סלטים בסיסיים ונהדרים, בצלחות קטנות:
סלט ירקות טרי - שנחתך במקום עם תיבול של שמן זית ולימון
חומוס - טעים אך בסיסי (חומוס ירדני לא לבנוני - יותר חומוס מטחינה).
טחינה מעורבבת עם עמבה - וואו, השיחוק של הערב, טחינה איכותית עם עמבת פרי אמיתית - טעים ברמות על גם למי שאינם מחבבים עמבה.
לאחר מכן הגיעו פיתות על האש עם טעם חזק של עשן ושומן מהגריל. ואז הגיעו הבשרים.
הרבה זמן כבר לא ביקרתי במקום שכל כך מתגאה בבשרים שלו ובצדק, צליה מדויקת של בשר איכותי מאוד עם טעמי בשר נהדרים, וגריל מן עם יד נהדרת.
על הבשרים לא היה כמעט תיבול למעט מלח (ומעט פלפל שחור טרי - אבל אני לא בטוח) אבל כאשר הבשר כל כך טעים לא צריך יותר. פשוט בשר טעים בצורה יוצאת דופן.
אישתתי ביקשה קולה - התברר שיש רק בקבוקים של ליטר וחצי (8 ש"ח). לשמחתי הילדים שלי לא נוגעים במשקאות מוגזים, ולכן הם הסתפקו במים שקיבלנו כל הזמן.
גם בקשה לסלט נוסף וחומוס נוסף נענו בשמחה וללא חיוב. אבל כאשר ביקשנו צ'יפס (לפני שהגישו את הבשר) הם סרבו ואמרו שהם לא מחזיקים דברים כאלה כדי "לא להוציא את הפוקוס מהבשר".
סה"כ שילמנו על כל הארוחה והשתיה (132 ש"ח לפני טיפ) וחמישה אנשים רעבים יצאו שבעים מאוד.
שורה תחתונה - רוצו.
1. זו לא מסעדת יוקרה אלא מסעדה עממית שעושה את צעדיה הראשונים, הם רק בהתחלה ובטח שאינם מקצועיים אז תהיו סבלנים (זה ישתלם לכולנו).
2. תהיו הוגנים - התמחור האחיד שלהם לא נראה לי הגיוני אז עד אל תנצלו אותם בחזירות ותובילו לעליית מחירים מהירה או הגבלת אפשרויות הבחירה. להזמין 3 סטיקיים אנטריקוט של 300 ג' כל אחד ב- 150 ש"ח בלבד להערכתי יובילו לסגירת המקום או לעליית מחירים ואבדן חלק מהקסם.
פראדיס, קצת אחרי המרכז במקביל לכביש 4 לכיוון נחשולים (רואים אותם מהכביש) כעקרון נוסעים לממתקי נצרת בצד הצפוני של הח' המרכזית וממשיכים משם לכביש השרות בערך 50 מ'.
והכי חשוב: המקום נקרא איטליז רג'ב - קצביה ובשרים על האש.
(אין תמונות - היינו בים והנייד לא היה אצלי)
, Monday, August 26, 2019, 21:16 (לפני 1926 ימים) @ pix37