בתחילת השבוע היו לנו כמה שעות פנויות באמצע היום באזור נתניה, והחלטנו לנסות את נישי, מסעדה המגדירה עצמה כ"מטבח אסייאתי וסושי בר". אני רציתי בעיקר סושי, אבל אנחנו אנשים זורמים, והתפריט המגוון פיתה אותנו להזמין גם מנות אחרות.

לראשונות הזמנו אגדשי טופי (46) ונאמס (56). המלצר שאל אותנו אם אנחנו מכירים את מנת הנאמס, והזהיר שמדובר במנה גדולה.

כשקיבלנו את המנה, הבנו למה הוא התכוון. הנאמס היו עבים מאד וספוגי שמן. עלי חסת האייסברג שהוגשו איתם, היו עבים וגדולים, וקשה היה לגלגל בתוכם את הגלילים העבים. מלבד זאת, הם היו די תפלים, טיפטפו לאורך הזרוע כשאכלנו מהם, ובגדול, לא מוצלחים. לא היה דמיון בין אלה לבין הנאמס של הוטל מונטיפיורי או המסעדות הויאטנמיות בהן אכלתי בברלין.

מנת האגדשי טופו היתה מוצלחת יותר, ועשויה כראוי. המרק הכיל הרבה פטריות שאספתי בעזרת הכף שהיתה שייכת למנה הבאה

בעודנו אוכלים את המנות הראשונות, הגיע המלצר עם המנות העיקריות שלנו, ונראה די מבולבל כשאמרנו שעדיין לא סיימנו את הראשונות. "אז אתם לא רוצים אותן עכשיו?", הוא שאל, ואנחנו ענינו שלא.

לעיקרית הוא הזמין מרק טום-ים עם פירות ים (56) והיה מרוצה מאד. המלצר הקפיד לציין שהכינו לו מרק חדש ולא חיממו את ההוא שהוגש לפני הזמן. המרק היה חרפרף (לכן לא טעמתי ממנו), הכיל כמות ראויה של פירות ים, ואת ריח הקוקוס יכולתי להריח.

אני הזמנתי קומבינצית סינגל (78) שמכילה 12 יחידות סושי, ולטעמי היא יקרה. היא הכילה 4 יחידות אינסייד אאוט סלמון אבוקדו, 3 יחידות מאקי טונה ובצל ירוק, 3 יחידות מאקי שרימפס טמפורה, נגירי סלמון ונגירי טונה.
האצות בשני המאקי נפתחו על הצלחת, ודי התפרקו תוך כדי אכילה. נגירי הסלמון היה סביר, ולעומתו פיסת הטונה בנגירי השני היתה חסרת טעם ונוכחות. לא היה לה הטעם המוכר של טונה טריה.

עם 15% הנחת צהריים, שילמנו 198.90 ש"ח לפני טיפ.

כמו שכתבתי בכותרת, היה פ'סדר.