פתחנו את אילת עם ברויטמן, מקום מומלץ של כריכים ומאפים שנמצא מחוץ לאיזור התיירות. אפשר לקחת לדרך אבל יש גם איזור ישיבה בחוץ. 

כריך ברי ואגסים נחמד מאד.

מאפים מצויינים בעיקר מאפה מלוח של עגבניות ברינזה ופסטו.

יופי של מקום. למי שמגיע למלון זה כנראה רלוונטי בעיקר ליום שמגיעים לאילת, בשביל למלא את הבטן עד הערב. למי שבדירות נופש זה בכלל יכול להיות להיט.

יש שלוש מסעדות שיש עליהן דיבור של מאסט באילת של 2026. ארוחת שבט אצל נוף שלי. השניה לילי של אוהד לוי. השלישית תאי סטורי.

נוף לבאסתנו במילואים עד סוף החודש. על השתים האחרות הוספנו את פאגו הקבועה שלנו וככה סגרנו שלושה לילות.

בערב הראשון נסענו ללילי שנמצאת מדרום לעיר, באיזור של ישרוטל ים סוף, ליד הרברט סמואל ריף.

בערב השני - תאיסטורי. מסעדת אחות לפסטורי ואני מקווה שאני לא היחיד שאף פעם לא קלט שפסטורי זה פסטה + סטורי. תמיד חשבתי שסתם לקחו את המילה פסטה והוסיפו איזה סיומת נחמדה. לא ידעתי שזה משחק מילים... בכל מקרה זה נמצא ממש ליד. מסעדה די גדולה. יש בר אבל אנחנו ישבנו בשולחן. כמות האנשים שלא הצליחו להכנס בלי הזמנה מוכיחה שהמקום להיט.

פתחנו עם אגרול אטריות שעועית שהוגש עם שני רטבים והיה מוצלח (52). 

יחד איתו הגיע סלט פאפאיה גדול (48). רוטב בחריפות מתונה עשה עבודה מצויינת. גירסה מוצלחת מאד. 

4 יחידות (מוטיב חוזר...) של ריבועי קריספים ועליהם טרטר טונה. הצילחות קצת משעשע, נראה לי היה יותר פשוט להגיש את זה על מגש קטן מאשר על צלחת ענקית ולצייר על כל השטח המת כדי שייראה מחובר. הירוק למעלה זה קרם אבוקדו. מקווה שאני לא טועה אבל הרגיש לי שזה כבר יותר אינטרפרטציה מאשר אסייתי אותנטי (אבל לא הייתי בכל אסיה בשביל לדעת באמת) בכל מקרה היה טעים, אז למי אכפת סך הכל שלוש מנות פתיחה מוצלחות. 

עיקרית ראשונה פאד תאי עוף (76). לטעמי המנה הלא מוצלחת בארוחה. לא איזה משהו ספציפי שאפשר להאשים, אלא פשוט מנה שלא התחברה למשהו שהוא מעבר לסכום החלקים ולכן היתה קצת סתמית בעיניי. בשוק בפוקט קיבלתי גירסה הרבה יותר מוצלחת באיזה 50 באט. צילמתי לפני שעירבבנו... 

עיקרית נוספת קארי אדום (76) עפ נתחי עוף וירקות. דוקא כאן הרוטב שהיה מצויין עשה את החיבור. היתה לו חריפות נוכחת מאד אבל בשבילי בדיוק בקו שזה לא יותר מדי חריף בשביל להציק אלא דוקא להיפך סוג של חריפות ממכרת עם טעם מאד עשיר של הרוטב שעשה כיף לאכול את זה (כהרגלי בלי אורז).

השירות היה סבבה. המלצרית היתה שם לכל מה שצריך ורק חבל שמדיניות המסעדה זה ש"המטבח מוציא מה שמוכן" (המשפט השנוא עלי ביותר במסעדות) מה שגרם לנו להזמין את הראשונות וכל אחת מהעיקריות בנפרד כדי שהארוחה תהיה בסדר הגיוני ונוכל לחלוק הכל כמו שצריך. גם ככה הכל הגיע לשולחן זמן די קצר אחרי שהוזמן ואני ממש לא מבין את הקטע הזה שמטבח לא מסוגל להתאים את הוצאת המנות לרצף הגיוני, אבל כל עוד המלצרית זרמה איתנו עם הזמנה בחלקים הבעיה נפתרה. 

לסיכום: סך הכל מקום סבבה. עושה את העבודה. מנות מאד נדיבות. טעמים יותר כיפים מהגירף ששם יש ישראליזציה של הטעמים. אם ימשיכו ככה הם הולכים להחזיק הרבה שנים כמו הפסטורי שלהם ורק תעשו הזמנה מראש, כי המקום מפוצץ.

אחרי שבפעם הקודמת חטפתי על הראש מהפורום שאני חייב לרענו את מבחר המסעדות שלנו באילת, עשיתי את המקסימום לבקר בשלוש מסעדות חדשות אבל צבא הגנה לישראל שקרא לדור מארוחת השבט למילואים היה חזק ממני ולכן בערב האחרון בכל זאת חזרנו לפאגו.

פתחנו בפוקאצה (28) שהגיעה עם שלושה מטבלים שמהם זכרתי בעיקר את הסחוג המצויין שלהם. הפוקאצה עצמה בסדר, אכלתי טובות ממנה.

קלמארי מטוגן (58) שהדבר השלילי היחיד שאני יכול להגיד עליו זה שהוא יצא מטושטש בצילום. מנה מצויינת ממש. כל הפרמטרים של הציפוי מושלמים שם. מנת חובה!

לעיקריות יצא במקרה שלכולם התחשק פסטה אז להלן הדירוג.

במקום השלישי המנה של האישה לינגוויני שרימפס (98) עם עגבניות צלויות ועל פי התפריט ביסק סרטנים עשיר. על המנה נכתב חריף בזכות פפרונצ'ינו חריפים. יכול להיות שכשהמנה מגיעה בחריפות המקורית שלה הטעמים מסתדרים או שהחריף מאפיל על היתר. בחריפות המתונה שביקשנו אותה לא הרגיש לי משהו מעבר לחריפות של הרוטב, בטח לא איזה ביסק עם טעם מעלף כמו שהצטייר מהתיאור. נחמד מינוס, לא מעבר.

על המקום השני יש ויכוח. אני אהבתי יותר את המנה של הקטנה. לינגוויני דג ים (96) עם חמאת לימון, שום, צלפים ועוד כמה ששכחתי. כל הקומבינציה מאד החמיאה לדג ולקחה את המנה לכיוון ים תיכוני מאד כיפי. 

ממש לפני החזרה הביתה עצרנו בלוויתן.  לקחנו: צ'יזבורגר נטול חסה לקטנה. פרנצ'י עם בצל מקורמל וגאודה נטול חסה לי. אנטריקוט וחסה לאישה. שלושת ההמבורגרים הוזמנו מדיום. שלושתם הגיעו הרבה מעבר, על סף היבש.

במסעדה של שעת השיא של שבת + שגם ככה חיכינו לא מעט + שגם ככה היינו עם הפנים לצאת לדרך לפני הפקקים, לא אתגרנו את הצוות בלהכין חדש וסבלנו בשקט. גם במבחן הקציצה נטו - הטעם של הקציצה ממש לא בטופ. 

אם צריך למצוא נקודה חיובית אז הטבעות בצל שלהם היו בסדר גמור.

אני יודע שהרבה אנשים מגיעים למקום בשביל השרימפבורגר. סבבה. טעמתי אותו בעבר. נחמד. כיפי. אבל הפעם התחשק המבורגר, ובמקום שהוא מסעדת המבורגרים לכל דבר - ציפיתי לרמה הרבה יותר גבוהה. 

השארתי מייל של משוב ולמחרת חזר אליי מישהו מהמסעדה. אמר שזה באמת לא בסדר וכמובן שאם היינו מבקשים להחליף היו מחליפים לנו. אמר שהוא מקווה לחוויה מתקנת בביקור הבא. רשמתי פלוס על הטלפון - הרבה פעמים יש תחושה שאתה ממלא משוב עם ציונים בין 1 ל-5 על הטעם ועל השירות וחושב יופי ממש נותן משהו... אז לפחות הפעם התקשרו. יפה.  

לסיכום: אני יודע שהמקום יקר לליבם של כמה אנשים מהפורום וגם אני מוקיר לו חסדי עבר. אבל כשאני מתייחס למקום בפרמטרים של מסעדת המבורגרים נטו בלי להכניס למשוואה אלמנטים נוסטלגיה עצובים - הביקור היה מאכזב ואני אצטרך לקרוא המון דיווחים חיוביים לפני שאתן לו צ'אנס נוסף, גם לא בשביל השרימפבורגר - נחמד ככל שיהיה.