ביקור שני בסנטי, הפעם עם זוג חברים שהתכוונו לשבת איתם במשיה אבל נפל עלינו בדיוק השבוע שמחליפים את השף אז אחרי שהורידו לנו את הלב עם ביטול בזמן די קצר לפני (שזה ממש לא בסדר) אירגנו לנו את השולחן בסנטי שבספק אם היינו מוצאים אחרת. המקום היה מפוצץ באותו ערב.

הפעם ישבנו בפנים ולא בחלק החיצוני. היתרון - אווירה הרבה יותר מתאימה למקום מאשר ה"ביר גרדן סטייל" שבחוץ. החיסרון - קצת צפוף, קצת תזזיתי, ומוזיקה מעט חזקה. לא ברמה שצריך לצעוק אבל בכל זאת קצת חזק במיוחד שישבנו מתחת לרמקול.

פתחנו עם מנת הלחם (32). המנה השתנתה מהפעם הקודמת. אז מחירה היה 38 שקל. הממרחים לא השתנו, למעט צלחת השמן זית והממרחים שלא הוגשה, אבל אם פעם שעברה הממרחים התעלו על הלחם, הפעם הלחם היה הכוכב מבחינתי: בלי הפומפרניקל ובלי הפוקצ'ה של פעם שעברה, פשוט לחם מחמצת ממש ממש טעים. סך הכל שינוי לטובה במנה, הם בהחלט לקחו אותה למקום הנכון. 

מנה ראשונה: פלמידה על "לצ'ה דה טיגרה" (84). מנה שלגמרי מצדיקה לצלם אוכל. במסעדה אתה אף פעם לא תשים לב עד הסוף לכל הפרטים, אבל בבית אתה פותח את התמונה בגדול וממש מתחשק למסגר ולתלות. לשמחתנו הטעם לא נפל מהלוק: שילוב מצויין של חמצמצות-חרפרפות. ביס שהוא באמת וואו אבל... ביס קטן. מצד אחד היה ראוי שהמלצרית תציין שלא טריביאלי לחלוק מנה כזו בין ארבעה אנשים, במיוחד שדי קשה לחתוך אותה בלי להרוס, מצד שני, זו מנת ביס במחיר לא פשוט בכלל. 84 שקל למנה של שני ביסים זה מאתגר, ואני לא בטוח שהייתי מזמין עוד אחת במחיר כזה. למזלנו הטעם היה כל כך מושחז שהיה אפשר להנות גם מביס מאד קטן של הדבר הזה ובביקור הבא עם האישה נטו הייתי לוקח אותה שוב בלי לחשוב פעמיים, הפעם הזו זה בעיקר השאיר טעם לעוד.

טורטליני גרוייר (68). עוד מנה שאי אפשר להתעלם מהיופי שלה ואם רושם ראשוני קובע אז למנה הזו בהחלט יש את זה. בפעם הקודמת הבצק לא היה מושלם, הפעם הוא היה ללב רבב, וכשהבצק לא מפריע - אפשר להנות מהמנה הזו עד הסוף, וזו הנאה בשני שלבים: בהתחלה מרגישים בעיקר את העוקצנות של הגבינה מלמעלה ואז כשנותנים את הביס בפסטה פתאום נפתח כל הרוטב מבפנים ו... מהנה מאד. רשמנו שתי מנות מוצלחות ממש.

המשכנו עם שיפוד של ראשי קלמארי (2x62). הפעם המלצרית כן נתנה את האינטרו החשוב בזמן ההזמנה שהטעמים של המנה מלוחים יחסית, ואכן היא יחסית מלוחה. זו מנה קלאסית לאכול על החוף עם בירה וכמה חבל שהרוב הדי מוחלט של מסעדות חוף בארץ לא מנסה אפילו ללכת לכיוונים האלה (טוב נו מותר לפנטז). בכל מקרה טעים ככל שיהיה היה לזה קשה להתחרות במנות הקודמות.

המנה הבאה של פטריות יער (52) שהמלצר עשה עליה בילד אפ רציני שצריך להוריד את הפטריות ולערבב אותן עם העלי חזרת והנענע ולדאוג שהלמטה יגיע למעלה והלמעלה יגיע למטה ושהכל יתערבב ביחד, אז אולי אנחנו לא יודעים לערבב אבל זו היתה המנה היחידה בארוחה שהיתה סתמית לטעמנו. אולי משהו פוספס בהכנה אבל מלמעלה עד למטה לא מצאנו במנה הזו שום דבר מעניין.

סיימנו את החלק המלוח עם מנה של סקאלופ (88+תוספת 28 ל-5 יח') שאני לא זוכר עליה יותר מדי (בכל זאת כשמחלקים 5 ל-4 יוצא שאתה אוכל רק קוקיה אחת...). 

קינוח ראשון: ריאולה (Riz au Lait) (38) שכמו שמרמז השם בצרפתית מדובר על מעדן על בסיס אורז. מה שהיה מדהים כאן זה שהמרקם היה לגמרי חלק. אתה שומע רייס פודינג אתה מצפה לדייסה ולקבל את זה במרקם כזה זה די מעיף לכיוון לא צפוי. לתוך זה אתה אמור לשפוך את כל מה שמסביב. אני ממש אהבתי את הקינוח וחשבתי שהוא גאוני אבל אני לא בטוח עד כמה היתר אהבו את המנה.

קינוח שני: יום הולדת לאמלי (48). קינוח שיש סיפור עצוב מאחריו אז אני אשאיר למסעדה לספר בלי לעשות ספויילר. המקפא בטעמי חמאת בוטנים והוא היה קצת מוזר. הציפיה שלי היתה שהוא יתאדה בפה בדומה לקינוח שקיבלנו פעם ב-OCD אבל זה לא קרה ויוצא שאתה אוכל מין ספוג קפוא בטעמי במבה שזה לא בדיוק מרקם כיפי, כך שהקינוח לא התעלה בעיניי. גם כאן יכול להיות שהיה איזה פיספוס בהכנה אבל בכל מקרה בביקור נוסף הייתי הולך על הריאולה עם האורז בלי לחשוב פעמיים.

שתינו בקבוק פינו נואר (235) שיכלנו לטעום קודם בכוס והוא היה מצויין. 

לסיכום

הביקור הפעם היה מוצלח יותר מהקודם. זה מתחיל מהישיבה בפנים שנותנת feel אחר לגמרי מבחינת האוירה. וגם מבחינת הטעם - אי אפשר להתעלם משתי מנות wow (הטורטליני והפלמידה) וקינוח מצויין (הריאולה). הקלמרי והסקלופ היו רק בסדר לטעמי אבל סך הכל מאזן לא רע עם שתי מנות בלבד שלא ממש התחברתי אליהן (הפטריות והקינוח של אמילי).

הבעיה העיקרית שלי עם סנטי היא שאי אפשר לבחור את מקום הישיבה. אתה מזמין מקום ולא יודע אם תהיה בחלק הפנימי או החיצוני, וזה קצת חבל. הישיבה בחלק החיצוני די מורידה מהחוייה הכללית, אם כי אני חייב לציין שגם בפנים זה לא מאה אחוז: די צפוף ודי תזזיתי שם. 

ויחד עם זאת - המקום בהחלט שווה ביקור.